עקב חוסר הצלחתה של הג’ודאית אליס שלזינגר בלונדון 2012, נוצר סכסוך מתוקשר בינה לבין איגוד הג’ודו הישראלי. בין היתר, החליט האיגוד להטיל עליה מגבלות, כמו הדרישה שתתאמן עם מאמנה האישי של יריבתה הנצחית ירדן ג’רבי, במקום אצל מאמנה האישי פאבל מוסין (שהוא גם בעלה). הסכסוך התרחב כשדרש האיגוד משלזינגר לעלות במשקל כדי להתחרות במשקל של עד 70 ק”ג (לאחר שנים שבהן התמודדה במשקל 63 ק”ג), וזאת כדי להקל על ג’רבי להגיע מוכנה לאולימפיאדת ריו ב?2016.
לאחר מאבק עיקש שנמשך שנתיים וכלל בוררות, נתן האיגוד אישור לשלזינגר לייצג מדינה אחרת. כך, החל מדצמבר 2014, שלזינגר מייצגת את בריטניה ודרכה תנסה להגיע גם היא לריו.
מתכוונת להמשיך לגור בישראל
בריטניה לא זרה לשלזינגר. אימה, ניקי שלזינגר, גדלה בבריטניה ואף זכתה שלוש פעמים ברציפות בגביע אירופה לאלופות בכדורגל נשים במדי אמרשם אנג’לס, עיירה ליד ווטפורד. זה היה בטרם הגיעה לעבוד כמתנדבת בקיבוץ אפיק שבגולן, שם הכירה את בעלה, דני, והתגיירה. כשהתמודדה אליס באולימפיאדת בלונדון, בני משפחתה באה לתמוך בה. הסבים שלי מצד אימא עדיין גרים באנגליה (בעיירה סטונברי), ומגיל ארבע אנחנו טסים בחופשים למשפחה ולחתונות של בני דודים, אם מתאפשר, היא מספרת.
אז יהיה לך נוח יותר לייצג את בריטניה במובן הזה?
כמובן, כי בריטניה זה הבית השני שלי. כלומר, תמיד הייתה לי אזרחות בריטית ובבית היינו מדברים אנגלית. תמיד כששאלו מאיפה יש לי את המבטא הזה כשדיברתי עברית, הייתי מספרת שאימי נולדה בבריטניה. זה יותר קל מאשר לייצג מדינה שאין לי אליה קשר.
כל ספורטאי אולימפי צריך גם לדעת איך להתמודד מול תקשורת שלא תמיד מפרגנת.
היו כלי תקשורת שפרגנו והיו כאלה שפחות. לא ייחסתי לכך משקל יתר. קיבלתי הרבה תגובות חיוביות מהתקשורת העולמית, כשפרסמו שעברתי לייצג את בריטניה, ואף אחד לא יופתע מזה בקרבות.
תעברי לבריטניה?
אני ממשיכה לגור בארץ. המשפחה והעבודה שלי פה, אבל אסע למחנות אימון באנגליה ואשמור איתם על קשר צמוד.
חוויתי חוויות נוראיות
בתקופת ההמתנה הארוכה, היא החלה ללמוד לתואר ראשון בפסיכולוגיה (בינתיים הקפיאה את הלימודים), עברה קורס מאמנים בכירים בווינגייט, והחלה בקריירת אימון משלה: אני גם מאמנת ילדים וזה עוזר לי להשתפר, במיוחד בשנתיים האחרונות, שבהן איבדתי את האמון שלי באנשים וחוויתי חוויות נוראיות. אתה מגיע לאמן ילדים בני ארבע, שהם כל כך תמימים והמשפטים שלהם כנים ואמיתיים, והאמת הזאת חסרה בעולם המבוגרים. הילדים עדיין לא הצליחו ‘להתקלקל’ ונהניתי מהם ומלהראות להם את ה’אני מאמין’ שלי כמאמנת. הרגישות שאתה צריך כמאמן להפעיל כלפי ספורטאי שונה, ופתאום מצאתי את עצמי חושבת איך אני הייתי פועלת אם הייתי בכובע של המאמן או לחילופין – איך כספורטאי צריך להתייחס למאמן.
בנוסף, החלטת להתמודד בסמבו, שהוא ספורט דומה לג’ודו, אך לא אולימפי. מאיפה הגיע הרעיון?
האמת היא שזה היה רעיון מעולה של המאמן שלי. להתאמן שנתיים ללא מטרות זה מאוד קשה, ולכן היה חשוב להציב מולי מטרה, גם אם זה בספורט שאני לא מתחברת אליו מבחינה רגשית. זה מאוד עזר לי ונתן לשמור על מתח מבחינה תחרותית ומקום לשמור על הכושר.
איך התמודדת עם התקופה מבחינה מנטלית?
ניסיתי להקיף את עצמי באנשים קרובים, נפגעתי מאוד מאנשים מסביב והעדפתי להיות לצד אנשים שאני מרגישה באמת נוח לידם, ושבלעדיהם אני לא חושבת שזה היה נגמר בצורה טובה. אלו אנשים שהיו בשבילי ברגעים הכי קשים שלי ועזרו לי.
היו מחשבות על פרישה?
אף פעם.
איך המאבק המתוקשר מול ירדן ג’רבי הגיע למימדים שכאלה?
לי אין שום דבר אישי מול ירדן ואין לי מריבה איתה. העניין הוא שהיור, משה פונטי, לא נתן לי הזדמנות שווה להתמודד ולהשיג את הקריטריון האולימפי, והחליט ארבע שנים מראש מי תזכה בו, וכך מנע ממני להתחרות במדי ישראל.
האם קרב מול ג’רבי בתחרויות הקרובות עלול להקשות עליך?
זה לא מעניין אותי כל כך כמו את האחרים. המטרה שלי זה לבוא למזרון ולהראות את יכולות הג’ודו שלי. זה סיפור פיקנטי, אבל אני בכלל לא חושבת על זה.
מחפשת ספונסר חדש
בשנים האחרונות, קיבלה שלזינגר גב מיעקב שחר כספונסר. כעת היא נותרה ללא עזרה ומקווה לפתוח פרק חדש. זה חלק מאוד חשוב עבור ספורטאי, וזה יכול למנוע כאבי ראש ובעיות כלכליות. הייתי מאוד שמחה למצוא ספונסר שיעזור לי להגיע למטרה שלי בריו, היא מגלה.
לסיום, יש משהו שלא ידענו עלייך?
אני חובבת סרטי דיסני. אני יכולה לראות את אותו סרט מצויר 50 פעם, ואני לא מתביישת להגיד שגם בגיל 26 אני רואה סרטים מצוירים.
