במקרה או לא, בראש השנה ייפתח פסטיבל Transcender – סדרה של מופעים המנסים לבטא את הצד הנשגב יותר של המוזיקה, וההאזנה להם אמורה לשגר אותנו למצב אחר של תודעה. יש כאלה שהרוק הפסיכודלי של פינק פלויד מעיף אותם למחוזות רחוקים, אך מארגני הפסטיבל, המתקיים זו השנה הרביעית, החליטו לקבץ כאן מסורות מוזיקליות רחוקות ומעט יותר אקזוטיות.
ומה נשגב יותר מאשר מוזיקה שמנסה לקרב לבבות ולקדם את השלום? אחד המופעים המומלצים בפסטיבל, על גדות החידקל (הטיגריס, באנגלית), לוקח אותנו למסע מדברי בזמן. זוהי חגיגה של מוזיקה עיראקית עם זמרת המקאם העיראקי, פארידה מוחמד עלי; נגן העוד והכינור, אחמד מוכתר; והנגן-יוצר הישראלי, יאיר דלאל. המשותף לשלושתם הוא לא רק אהבתם למוזיקה הזאת, אלא גם שהם או הוריהם נפלטו מהמדינה מוכת המלחמות.
מוחמד עלי חיה כיום באמסטרדם, מוכתר בלונדון ודלאל, כאמור, בישראל. כשהגבולות הפוליטיים בין היוצרים האלה מאבדים משמעות, אפשר באמת לראות איך כולם שווים בפני החוק המוזיקלי האוניברסלי. המופע מבוסס על סרט דוקומנטרי בעל אותו שם, שחוקר את שורשי המוזיקה העיראקית ומוצא לא מעט מהם ביצירות של מלחינים עיראקים-יהודים ובישראל. צילומי הסרט עדיין נמשכים ומופע זה צפוי להיכלל בו.
לא רחוק מאותה פינה מזרח-תיכונית מגיעים שני מוזיקאים ידועים בתחומם – חוסיין עליזדה האיראני ודג’יוואן גספריאן הארמני, ששיתפו פעולה באלבומם החי משנת 2006, Endless Vision. אלבום זה ניסה למזג בין הלחנים והשירים של שתי התרבויות והיה מועמד לזכייה בגראמי. עליזדה מנגן על כלי פריטה פרסיים בשם טאר וסטאר וגספריאן נחשב למאסטר של כלי הנשיפה, דודוק, שאת צליליו הייחודיים אפשר לשמוע בבירור בפסקול הסרט, גלדיאטור, לדוגמה. יחד איתם יופיע אנסמבל המאוויאן עם כלים מסורתיים ושירת מקהלה.
אבל תחושת ההתעלות היא לא רק נחלת המזרח. מניו יורק מגיע מופע/מיצב מולטימדיה, שנוצר במקור עבור מוזיאון MOMA, וכולל מוזיקה אלקטרונית על רקע אלמנטים ויזואליים, שמציגים סביבות ארכיטקטוניות ונופים בלתי אפשריים. באותו חלל יופיע גם המוזיקאי, אלי קסזלר, שעושה שימוש לא קונוונציונלי במערכת תופים וכלי הקשה. קסזלר ישתף פעולה עם האמן הווקאלי המעניין הנקרא מגה-פורטרס, שמעבד קולות ודגימות באופן מאולתר על הבמה.
ראוי לציין שלעומת המוזיקה הנעלית, נראה שמחירי המופעים דווקא לא בשמיים…
