דר ג’ונתן בויד, מנכל המכון לחקר מדיניות יהודית (JPR) אמר: אנשים רבים ניסו לאמוד את גודל האוכלוסייה הישראלית במהלך השנים.
ובמאמר שפורסם בעלונדון כתב בויד כי כדי לקבוע כמה ישראלים חיים כאן צריך להסכים קודם כל על ההגדרות. ראשית, מיהו ישראלי? האם מדובר באלה שמחזיקים בדרכון ישראלי? שנולדו בישראל? שמגדירים עצמם כישראלים או שנולדו להורים ישראלים? האם אנו מתעניינים רק בישראלים-יהודים, או שמא גם בלא יהודים? מובן שכשמשנים את ההגדרה גם המספרים משתנים בהתאם.
טווח ההערכות לגבי מספר הישראלים החיים בבריטניה הוא רחב מאוד. לפי האומדן הרחב ביותר, נמצאים בממלכה באופן קבוע בין 80,000 ל-100,000 ישראלים. אך האם המספרים האלה מדויקים?
המכון לחקר מדיניות יהודית פרסם לאחרונה מחקר כי על פי נתוני מפקד האוכלסין של 2011, כ- 25,000 ישראלים הינם תושבי בריטניה, מספר הנמוך מהערכות הקודמות.
בשיחת טלפון עם עלונדון, מסרה שלומית פלינט מהמכון לחקר מדיניות יהודית כי אלה נתונים ‘יבשים’ שלא לוקחים בחשבון את הגדילה המספרית המשמעותית של 2011-2015 . ואת העובדה הפשוטה כי ישראלים רבים לא הזדהו ככאלה במפקד האוכלוסין.
רומניה, בולגריה, הייטק ורוסיה
ענת קורן, יור אגיב (ארגון הגג של הישראלים בבריטניה) ומו?ל עלונדון אמרה כי צריך לקחת בחשבון שהמפקד בן חמש שנים והרבה קרה מאז. והכי חשוב ההכללה של בולגריה ורומניה שאיפשרה לישראלים רבים שיש להם קשר עם אחת משתי ארצות אלה, דרכון של האיחוד האירופי ואפשרות לעבוד בבריטניה. באופן לא מפתיע עבודה שמשלמת יותר, טיסות זולות וחמש שעות לביקורי משפחה, הפכה את בריטניה ליעד הפופולרי ביותר עבור המהגרים הישראלים השאפתנים ובני משפחותיהם. כמו כן התפתחות עמק הסיליקון (אולד סטריט) והמרכזים הפיננסיים בהם עובדים ישראלים רבים.
קבוצה אחרת שאפילו לא הראו במפקד 2011, הן של ישראל שאינם צברים, אבל נולד במדינות אחרות, למשל רוסיה, שבארץ העולים מהווים 20% והם אוכלוסייה ניידת כלומר שיש בה רבים שמהגרים מן המדינה.
שרון בואנוס מ’הבית הישראלי’ מסרה כי מהיכרותנו עם השטח, אנו מעריכים כי מספר הישראלים ברחבי בריטניה עומד על כ- 40,000 איש. אין מדובר במספר מדויק אלא בהערכה, מנקודת מבטנו המקצועית.
שולחים לבית ספר יהודי
במפקד כ-16% הזדהו כחרדים, 9% אחוזים הכריזו שהם בעלי דת אחרת מאשר יהודי ו -16% הוגדרו כחסרי אמונה – אנשים שיכולים להיות יהודים על ידי שיוך שושלתי אבל לא הזדהו במפקד כבעלי אמונה.
בעוד מעטים יחסית שייכים לבית כנסת על פי בויד, ישראלים רבים כמו יהודים בריטיים, יעדיפו לשלוח את ילדיהם לבתי ספר יהודים. בהתחשב בכך שזה די אוכלוסייה צעירה – רובה בגילאים שבין 25 ו-45 ומשכילה – ישראלים יכולים גם לייצג מאגר של כשרון לקהילה היהודית אם היו הופכים לפעילים בחיי יהודים בריטיים .
לפי ה’ג’ואיש ניוז’ : דר דוד גרהם, מחבר הדוח ב-JPR אמר כי נישואין לבן זוג בריטי/ת הינו גורם משמעותי בצמיחתה של האוכלוסייה הישראלית: נתוני סקר מצביעים על כך שרק תשעה אחוזים מהיהודים, ילידי ישראל המתגוררים בבריטניה נשואים לישראלים. במילים אחרות, כמות משמעותית של ‘ערבוב והתאמה’ בינלאומיים עשוייה להיות הסיבה, ואחריה תערובת מורכבת של שיקולים כלכליים, ביטחוניים ואורח חיים, אשר ביחד מסיטה את מאזן ההגירה מישראל לבריטניה.
לסיכום מוסרת ענת קורן הישראלים שהחליטו לחיות בבריטניה הם נכס בעל ערך לקהילה היהודית בבריטניה ובאור של דוח האחרון המכון לחקר מדיניות יהודית על הגידול בקהילה החרדית, יכול להיות גם גורם מאזן משמעותי לקהילה היהודית. אני מקווה שמספרם המשמעותי של ישראלים יתורגמו לאינטראקציה גדולה יותר עם החברה יהודית בריטית ושבירת הסטריאוטיפים שנוצרו במשך השנים.
