ב-11 באוקטובר נבחרת סקוטלנד תשחק נגד ישראל באצטדיון ״סמי עופר״ בחיפה במסגרת ליגת האומות של אופ”א. שתי המדינות נמצאות יחד בשלב הבתים בליגה C, יחד עם אלבניה. לקראת המשחק הקרוב, משרד החוץ של ממשלת בריטניה פרסם היום באופן רשמי טיפים ואזהרות לאוהדים הסקוטים לקראת הגעתם לישראל. זו הזדמנות מעניינת לקרוא מה בדיוק המידע הרשמי שהבריטים מקבלים לפני שהם טסים לארץ ולשטחי הרשות הפלסטינית.

לא בירה ולא עיר בירה
באצטדיון “סמי עופר”, משרד החוץ מתריע, חל איסור על אלכוהול. לעומת חובבי כדורגל אנגלים, האוהדים הסקוטים לא ממש ייפלו מהכיסא בעקבות האיסור. מאז שנת 1980 הם לא מורשים לשתות אלכוהול במשחקי כדורגל בסקוטלנד, אחרי המהומות בגמר הגביע של סלטיק נגד הריינג’רס בגלזגו. הם גם לא יתפלאו מהאיסורים האחרים שהוטעמו בשנים האחרונות באצטדיונים בישראל, כמו על עישון ופיצוחים. למרות שהסקוטים כנראה לא יבינו למה בפירוט החפצים שאסור להכניס למגרש מופיעים “גרעיני חמנייה”. מצד שני, אם הם רוצים להגיע בתלבושת הלאומית של חצאית סקוטית, הם יצטרכו לוותר על הסיכה שבדרך כלל מתווספת אל ה״קילט״ כי זו מוגדרת כחפץ חד.
מעבר לאצטדיון, יש עוד המלצות לטיולים ברחבי ישראל, אם לדוגמה במהלך הביקור האוהדים ירצו לבקר בירושלים. “אתם צריכים להתלבש צנוע בירושלים, בגדה המערבית ובעזה”, נכתב במידע שפורסם. “תושבים מקומיים בשכונות יהודיות של אולטרה-אורתודוכסים יכולים להגיב בחריפות לכל מי שלבוש באופן בלתי הולם ובעיקר נשים. נשים צריכות להימנע מלבישת מכנסיים”. באותם אזורים חרדיים קיצוניים, הם ממליצים להימנע מנסיעה ברכב בשבת. “אם תנסו לנסוע באזורים אלה, התושבים המקומיים עשויים לזרוק אבנים על רכבכם”.
אפרופו ירושלים, במפה המתלווה לייעוץ של בריטניה לקראת נסיעה לישראל היא לא מוגדרת כעיר הבירה. יש סימון של ריבוע שחור במפה כדי לציין עיר בירה, אבל ערי הבירה הקרובות ביותר נמצאות מסתבר רק מעבר לגבול – עמאן בירדן או דמשק בסוריה. באותה מפה אפשר גם לראות באיזה אזורים לא מייעצים לבריטים לטייל; ברצועת עזה או באזורי הגבול הצפוני-מזרחי של ישראל. בעזה ובגבול עם מצרים, הם מסבירים, יש סכנת חטיפה והמדיניות של ממשלת בריטניה היא לתת הנחות לחוטפים ולא לשלם להם דמי כופר או לשחרר אסירים בתמורה לשחרור החטופים.

“היחס כלפי נושאים להט”בים עלול להיות עוין”
לקהילת הלהט”בים נמסר כי בתל אביב יש קהילה תוססת וש”החוק הישראלי לא מתייחס לזוגות מבוגרים בני אותו המין כאל עבריינים”. אבל יש הסתייגות בנושא: “היחס כלפי נושאים להט”בים בחלקים מסוימים בחברה עלול להיות עוין. כל גילוי חיבה פומבי, לא משנה מה המין או המיניות של המעורבים, עלול למשוך תשומת לב שלילית באזורים שמרניים יותר”. ומה לגבי הרשות הפלסטינית? “פעילות חד-מינית היא חוקית בגדה המערבית, אבל בלתי חוקי בעזה – שם יש עונש של 10 שנים בכלא… הומוסקסואליות נחשבת בגדול טאבו בחברה הפלסטינית”, נאמר.
בנושא הביטחוני, נכתב כי “יש סיכון של מתיחות הגובר בתקופת החגים היהודיים (פסח, ראש השנה, יום כיור וסוכות)… הפגנות וצורות אחרות של תסיסה אזרחית יכולות להיווצר תוך זמן קצר ולעיתים קרובות הן הופכות אלימות”. מעניין שמהעבר השני, המטה לביטחון לאומי הישראלי מזהיר כי “רצף חגי תשרי (ראש השנה, יום כיפור וסוכות) עלולים להוות מועד מיוחד לגורמי טרור למימוש פיגועים נגד יעדים ישראלים ויהודים בחו”ל”. אומנם אין לישראל אזהרת מסע ספציפית לבריטניה, אבל האזהרה לנסיעה למדינות המערב אומרת: “פוטנציאל הטרור שריר וקיים והמוטיבציה לביצוע פיגועי טרור עודנה גבוהה, כשהדגש מועתק מפיגועים מאוכוונים לכאלו המבוצעים בעיקר על ידי יוזמות מקומיות ומפגעים בודדים… קיימת גם אפשרות לפגיעה אגבית בישראלים במסגרת פעולות אלה”.

“אנשי הביטחון הישראלים ביקשו גישה לאימייל הפרטי כתנאי כניסה”
עוד אזהרות מעניינות שמצאנו בסעיפים שונים: “אל תנסו להגיע לעזה דרך הים”. הנהיגה בכבישים היא “בלתי צפויה”. “גניבה של דרכונים, כרטיסי אשראי וחפצים יקרי ערך מחופים ציבוריים היא נפוצה”. “אל תצלמו אנשי צבא או משטרה”. ואם המבקרים מעוניינים לרכוש נדל”ן בישראל, הם צריכים לדעת יש סיכונים ברכישת נכסים בהתנחלויות הישראלית במזרח ירושלים, בגדה המערבית ובגולן. הסיבה: “להסכמי שלום עתידיים בין ישראל והפלסטינים, או בין ישראל וסוריה, עלולות להיות השלכות על נכסים בהתנחלויות אלה”.
בנוסף, תחת הסעיף “מכס והגירה” נאמר: “אתם צפויים לעבור תשאול אישי ארוך וחיפוש במזוודות על ידי אנשי ביטחון בכניסה וביציאה מישראל… אנשי הביטחון הישראלים ביקשו לעיתים גישה לחשבון האימייל הפרטי של הנוסעים או לחשבונות הרשתות החברתיות כתנאי כניסה”. ב-2012 באמת פורסם מקרה שכזה, כשבמהלך תחקור של השב”כ שתי אמריקאיות ערביות נדרשו להתחבר לאימייל ולרשת חברתית כדי לבצע בהם חיפוש אונליין.

התאחדות הכדורגל הסקוטית לא מחרימה
כצפוי, הקמפיין הסקוטי לסולידריות עם פלסטין ביקש שהתאחדות הכדורגל הסקוטית תחרים את המשחק הקרוב בין הנבחרות וגם את זה שאחריו – ב-20 בנובמבר בסקוטלנד. הקמיין העלה עצומה לרשת ונאספו עבורה למעלה מ-4,000 חתימות, נכון לכתיבת שורות אלו. אבל התאחדות הכדורגל הסקוטית סירבה להחרים.
דובר ההתאחדות מסר באוגוסט האחרון לעיתון “דה הראלד” הסקוטי שהם התייעצו עם הגופים אופ”א ופיפ”א, האחראים על קיום המשחקים, וכי הם “מסכימים עם עמדות שני הארגונים האומרים כי התערבות, אפילו בהקשר של כדורגל, עלולה להחמיר את המצב, וכדורגל צריך להישאר ניטרלי מבחינה פוליטית”.