יו”ר ההסתדרות הציונית העולמית בראיון מיוחד: “לצעירים היום יש הזדמנות לחבר את הזהות היהודית לחזון עכשווי – יזמות, קהילה, ועשייה אמיתית למען עם ישראל“
ברגע מיוחד של כנות, בעידן שבו זהות יהודית וציונית נבחנות תחת זכוכית מגדלת עולמית, שוחחנו עם יו”ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל. דיברנו על ציונות בעידן הרשתות החברתיות, על הקמת פורום יזמים צעירים בסימן הרצל, ועל איך דווקא מתוך המשברים של התקופה – נולדות הזדמנויות חדשות לחיבור ולגאווה. מבט מפוכח, אך גם מלא תקווה – על מהות הציונות של הדור הבא.
מהי ציונות בעידן של עולם פתוח ורשתות חברתיות, ואיך צעירים שגדלו בין תרבויות שונות יכולים להבין ולהתחבר אליה?
“ציונות בעיניי תמיד הייתה להיות במקום שבו אתה יכול להשפיע הכי טוב למען עם ישראל. זה נכון היה לפני עידן ‘הכפר הגלובלי’ וזה נכון גם היום. דווקא עכשיו, בעידן שבו העולם פתוח וכל אחד יכול לגור ולעבוד מכל מקום, המשימה שלנו היא לחזק את הזהות שלנו. כל משבר הוא גם הזדמנות – לחזק את הקשר למדינת ישראל, לעם היהודי ולזהות האישית.”
יש פרויקטים מיוחדים שאתם מובילים כדי לקרב במיוחד את הצעירים לציונות?
“בהחלט. אחד הדברים שאנחנו הכי גאים בהם הוא פורום הרצל ליזמות – פורום צעירים יזמים מישראל ומהעולם. הם לא רק אנשי הייטק – הם יזמים חברתיים, אנשי עשייה. המטרה היא לחבר אותם לערכי הציונות בצורה מודרנית – יזמות כדרך חיים, עם אחריות קהילתית וחזון לאומי. בנוסף, אנחנו שותפים ביוזמת ‘קול העם’ של נשיא המדינה יצחק הרצוג – שמפגישה 150 מנהיגים צעירים מכל העולם היהודי לחיזוק הזהות המשותפת.”
כיצד זה בא לידי ביטוי בבריטניה ובמקומות אחרים, האם יש לכם פנייה ישירה לדור שני ושלישי?
את הפעילות החינוכית-קהילתית של ההסתדרות הציונית העולמית בבריטניה ובאירופה מוביל נציג ההנהלה, מתן בר נוי. בבריטניה ובמדינות נוספות, הצ”ע מפעילה רשת פעילה של פרויקטים שמטרתם לחזק את הזהות היהודית והציונית בקרב ישראלים ויהודים בגולה.
מרכיב מרכזי בפעילות הוא הקמת בתי עם – רשת בתי ספר ישראלים של יום א’, שכבר פועלים בלונדון ובערים נוספות בעולם. בתי העם הללו משמשים מרחב ללימוד בשפה העברית. שם מושם דגש מיוחד על קהילות של משפחות צעירות, במטרה לעודד חיבור מתמשך לעם ישראל ולמדינת ישראל – גם בקרב הדור הבא”.
כשאתה מדבר על קהילות יהודיות וישראלים בעולם – אתה רואה הבדל בין אירופה, אמריקה ומקומות אחרים?
“בעיניי – אין הבדל. עם ישראל הוא עם אחד, לא משנה אם אתה גר בנתניה, בלונדון או בבריסל. אנחנו לא משתמשים כמעט במושג ‘תפוצות’ – כולנו עם אחד, וזו גם הזהות שלנו.”
נראה שבשנים האחרונות יש יותר קושי להצהיר בגלוי על זהות ציונית. אתה מרגיש את זה?
“לצערי, היום יש קושי לא רק להזדהות כציוני – אלא גם כיהודי. אחרי 7 באוקטובר ראינו איך מסכות נשרו, והאנטישמיות שוב מרימה ראש. למרות זאת, אני רואה דווקא יותר יהודים בעולם שמצהירים בגאווה על ציונותם. נכון, המושג ‘ציונות’ הוא היום מהמושמצים ביותר ברשתות – אבל אנחנו עומדים בראש מורם. אנחנו לא ניתן למי שמנסה להפוך רוצחים לקורבנות לשכתב את המציאות.”
הציונות תמיד נשאה עימה ערכים של סולידריות, עצמאות, זהות, אחווה. איזה ערך הכי חשוב להעביר לדור הצעיר?
“בעיניי – חזון חברת המופת. הרצל לא דיבר רק על מדינה, אלא על מדינה ערכית, מוסרית וצודקת. אנחנו עוד לא שם – אבל זו הדרך. חשוב לחנך את הדור הצעיר לכך שהציונות היא לא רק חיבור פיזי לארץ ישראל, אלא גם בניית חברה טובה יותר.”
איך אתם פונים לישראלים שחיים מחוץ לישראל?
” לפני 14 שנים הקמתי את המיזמים הראשונים שפנו לישראלים בתפוצות. עד אז, לא ממשלת ישראל ולא המוסדות הלאומיים עסקו בכך. היום, הישראלים נוכחים בכל מקום, כחלק בלתי נפרד מהעם היהודי. הם לא ‘אחרים’ – הם אנחנו. בעבר, מדינת ישראל לא התייחסה לישראלים בתפוצות, והמהפכה בתפיסה שהובלתי, בשיתוף עם יולי אדלשטיין שכיהן אז כשר התפוצות, היא ששינתה את המצב”.
מהו הקשר של ישראלים החיים בחו”ל לקונגרס הציוני העולמי, והאם קיימות מפלגות המייצגות אותם במסגרתו?
“התנועה הציונית חיה ותוססת מתמיד. השנה יתקיימו הבחירות לקונגרס הציוני העולמי, כולל אפשרות להצביע כאן באנגליה ולבחור את הצירים לקונגרס. הקונגרס הציוני העולמי מהווה הזדמנות עבור יהודים בתפוצות, ובמיוחד ישראלים, להשתתף בהליך דמוקרטי המשפיע על עתיד העם היהודי. עבור ישראלים שהיו רגילים להצביע בישראל, זו דרך להמשיך ולהשפיע על סדר היום היהודי העולמי.
בעבר דובר על הקמת מפלגה ייחודית לישראלים בתפוצות, אך כיום קיימות רק שתי מפלגות בארצות הברית עם נציגות ישראלית מובהקת: אחת מהצד הימני ואחת מהצד השמאלי. בנוסף, ברוב המפלגות המשתתפות בקונגרס יש נציגים ישראלים, כולל המפלגה שאני עומד בראשה, הליכוד העולמי, שבה יש ייצוג משמעותי לישראלים”.
