את ועידת ה-60 שנה של יחסים דיפלומטיים בין ישראל לבריטניה שאירח מכון המחקר ליחסים בינלאומיים בלונדון, צ’טהאם האוס, פתח הנשיא, שמעון פרס. בוועידה השתתפו נציגים מבית הלורדים, דיפלומטים, חברי המכון ועיתונאים ממקומות רבים בעולם. הנשיא שיבח את תרומתה התרבותית והדמוקרטית של בריטניה לעולם שאחרי הקולוניאליזם. גם בישראל שנאנו אתכם כשהייתם מנדט והערצנו אתכם אחרי שעזבתם, אמר. הירושה שהשארתם היא השאיפה לדמוקרטיה, למרות הבעיות שהיא מציגה.
פרס סקר את המתרחש כיום בעולם הערבי והמהפכה המתחוללת בו, שנעשתה באמצעות תקשורת מודרנית; הדור הצעיר שראה את פרצופה המכוער של הדיקטטורה, פעל נגד אוטוקרטיה, רעב וחוסר צדק. הוא הסביר שמבחינת ישראל נפתח חלון הזדמנויות לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אני מאמין שהפער הפסיכולוגי גדול מהפער האמיתי, המשיך, ותיאר את ההיסטוריה כסוס דוהר שעובר ליד הבית – או שנקפוץ עליו או שנתעסק בסחר בסוסים.
הנשיא הסכים שיש בעיית ויתורים משני הצדדים, ושאת המומ צריך לנהל בחשאיות. הוא מאמין שהבעיה במצרים תיפתר אם יושקעו בה תשתיות טכנולוגיות ומדעיות, כדוגמת הודו וסין. אנחנו לא מדינת Oily Land, אמר, ולכן את מה שאנחנו עשינו, כשהפכנו את ישראל למדינת טכנולוגיה, גם אחרים יכולים לעשות. הוא הסביר שהפער שנראה בין ערביי ישראל לתושביה היהודים נעוץ בעובדה שהם עובדי אדמה, ומאדמה אי אפשר לעשות כסף, אך סיבר את אוזני המאזינים, כשסיפר שבבתי-חולים יש רופאים ערבים שמנתחים יהודים ולהיפך. למה אי אפשר לעשות שלום כשאנחנו בריאים?, הוא סנט.
השאלות שהופנו אליו נגעה לביקורת שיש בבריטניה על ישראל. גם לנו יש ביקורת על בריטניה, הוא החזיר, ונתן לדוגמה את יחסה החד-צדדי של התקשורת לנושא עזה. כשנשאל על מדיניות המקל והגזר של ישראל נגד החמאס, הוא ענה: אנחנו דווקא מציעים גזר ומקבלים מקלות…. הוא הציע שהבריטים ילחצו על החמאס להפסיק את ירי הטילים ואז נראה מה קורה.
הוועידה, שנמשכה כמעט יום שלם, עסקה בנושאים של מכנה משותף בין המדינות, שיתופים טכנולוגיים ומדעיים ואתגרים ביטחוניים. בין הנואמים הישראלים: השגריר רון פרושאור, השגרירה קולט אביטל, דר שמואל בר מהמרכז הבינתחומי, דר יוסי ורדי והיועץ המדיני לשעבר של נתניהו, עוזי ארד.
מבין הבריטים שנאמו היה שר החוץ בממשלת תאצ’ר, סר מלקולם ריפקינד, שגילה לראשונה שסעודיה מנעה פיגוע טרור בלונדון, וגם ראש הביון הבריטי לשעבר, ריצ’ארד דירלוב, שהודה כי ארגונו הסתיר מידע מודיעיני מישראל. השתתפו גם הלורד וידנפלד, איש העסקים, סר רונלד כהן ואנשי משרד החוץ העוסקים בקביעת מדיניות החוץ הבריטית במזהת.
בת כמה שרון סטון?
לאחר הוועידה, קיים נשיא המדינה פגישת עבודה מדינית בדאונינג 10 עם ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, בה דנו השניים בנעשה במזרח התיכון ובמצב הדברים בין ישראל לפלסטינים. קמרון הדגיש בפתח הפגישה כי בריטניה רואה עצמה ידידת אמת של ישראל, ועדכן את פרס בתוצאות ועידה בינל שעסקה בעתידה של לוב, שנערכה בלונדון יום לפני.
באותו ערב, השתתף פרס בחגיגות יום הולדתו ה-80 של נשיא בריהמ לשעבר, מיכאיל גורבצ’וב, באולם הרויאל אלברט הול, לבקשתו האישית של גורבצ’וב. על הבמה פרס העניק את פרס החדשנות (לאנשים ששינו את העולם) יחד עם גורבצ’וב, והודה לבעל השמחה על נפילת מסך הברזל ועלייתם של מיליון יהודים מבריהמ לשעבר.
הראית שחלום יכול להפוך למציאות, אמר פרס, אנו כאן כדי להזכיר ולהודות לך על השינויים ההיסטוריים שחוללת וכדי להמשיך ולחלום על העתיד. גורבצ’וב לא נשאר חייב ושיבח את אורחו: הנשיא פרס הוא הוכחה חיה לכך שניתן להיות נשיא פעיל גם אחרי גיל 80. באירוע השתתפו סלבריטאים רבים, ביניהם: נשיא פולין לשעבר לך ואלנסה, מושל קליפורניה לשעבר ארנולד שוורצנגר, פול אנקה וגולדי הון. את הערב הנחו השחקנים, שרון סטון וקווין ספייסי.
