מתחת לכיפת השמיים, על הבמה בתאטרון בריג’נטס פארק, שתי שחקניות ישראליות מגשרות בין עבר להווה במחזה המדובר ‘כנר על הגג’. נועה בודנר, שכבר כבשה את הבמה הבריטית (ואותנו בעלונדון, כשכיכבה על שער המגזין בספטמבר שעבר), ודריה טופול מרגלית, הנושאת על כתפיה את משקל המורשת המשפחתית, משתתפות בהפקה החדשה של “כנר על הגג” בתיאטרון הפתוח. המחזמר, שממשיך למכור כרטיסים בקצב מסחרר, מהווה עבור שתיהן חוויה תיאטרלית ואישית עמוקה במיוחד, בייחוד בתקופה הזאת, שמחדדת לכולנו את ההוויה הישראלית וגם היהודית. ההצגה, שתרד ב-28 בספטמבר, זוכה להצלחה רבה ולהדים רגשיים חזקים, לא רק בקרב הקהל והמבקרים, אלא גם בלב הקאסט שרובו יהודי.
עבור דריה טופול מרגלית, ההפקה הזו היא הרבה יותר מ״רק״ התפקיד הראשון שלה בתאטרון – היא בגדר סגירת מעגל משפחתית מרגשת. דריה היא נכדתו של חיים טופול, השחקן האגדי שגילם את תפקיד טוביה החלבן במשך עשרות שנים, בהפקות שונות של המחזמר “כנר על הגג” ברחבי העולם, כולל על בימות לונדון ובגרסה הקולנועית הקלאסית של הסרט משנת 1971. טופול הפך לדמות בלתי נשכחת ואייקון בתולדות התיאטרון והקולנוע, וזכה להערכה עולמית על גילום הדמות הכפרית המיוחדת, שמייצגת את מאבקי היהודים.
ההיסטוריה הענפה של “כנר על הגג” נכתבה מחדש בכל פעם שהועלתה הפקה חדשה של המחזמר, שיצר ג’וזף שטיין בהשראת סיפורי “טוביה החולב” מאת שלום עליכם. עם השירים הבלתי נשכחים של ג’רי בוק והפזמונים של שלדון הרניק, המחזמר הפך לאחת מההפקות המוערכות ביותר בתולדות ברודוויי. הוא זכה לשבחים רבים, והופעותיו השונות זכו לפרסים יוקרתיים והצליחו לרגש קהלים רבים בעולם כולו.
הקיץ, “כנר על הגג” זוכה להפקה מחודשת בתיאטרון הפתוח של ריג’נטס פארק. הפקה שמצליחה לשלב בין הקלאסי למודרני, תוך שמירה על הניחוח המסורתי של המחזמר האהוב. עבור נועה ודריה, המשחק בהפקה המיוחדת הזו הוא לא עוד תפקיד בהצגה – אלא ביטוי עמוק לשורשים, למורשת ולכוחו של התיאטרון לחבר בין עבר להווה.
נועה, את כבר היית בעלונדון.
נועה: “כן, הייתי בספטמבר. זה מרגיש כאילו זה היה בעולם אחר בכלל, כי מאז קרו המון דברים. אני פה כבר עשרים ואחת שנים, באתי ללימודים ונשארתי, ומאז אני משחקת פה בתיאטרון, קצת בטלוויזיה בסרטים, ומופיעה עם להקת ‘שיר’. האמת היא ש’כנר על הגג’ זה כאילו החזרה שלי לתיאטרון, כי הפעם האחרונה שעשיתי הפקת תיאטרון ממש מלאה לאורך כמה חודשים זה היה כשהייתי בהריון, והילדה שלי בת 7 וחצי. אז הגיע הזמן כבר.”
את משחקת את רבקה. איך התכוננת לתפקיד הזה? איזה תובנות יש לך מהדמות הזאת?
נועה: “אני גם מחליפה של גולדה שזה תפקיד גדול, וכשאתה מחליף ואתה גם נמצא על הבמה, אז בדרך-כלל התפקיד שלך על הבמה הוא די מצומצם. אז כן, אני אחת מהאימהות של הכפר. בשיר הפותח ‘מסורת’, מוצגים כל הארכיטיפים של מי שנמצא – זה האבות והאמהות, הבנים והבנות. אז רבקה היא אחת מהאמהות, והיא חברת קהילה, היא נמצאת שם לכל האירועים החשובים, השמחים והפחות שמחים, שקורים בעיירה, בכפר אנטבקה. אין לי הרבה מה לספר, כי הרבה מהדברים זה המצאות שאני המצאתי לעצמי.”
זה היה חלק מהתהליך, להמציא לעצמך רקע לדמות הזו?
נועה: “לא באופן משמעותי. אני מסוג השחקנים שאומר את השורה, מקווה לא להיתקל בכיסא, וכל השאר כבר קיים. המוזיקה קיימת, הכוריאוגרפיה מדהימה, והבימוי (של ג’ורדן פיין) נהדר. זה יותר צורך נפשי שלי להצדיק כל מיני דברים ולבנות איזשהו טיפוס. בסופו של דבר, זו הסבתא של הסבתא של הסבתא שלי. המשפחה שלי הגיעה בדיוק מאותו אזור שממנו מגיעות הדמויות.”
אז את מרגישה חיבור שורשי לדבר הזה?
נועה: “מאוד עמוק. מהרגע הראשון. אני לא חושבת שאי פעם עשיתי איזושהי הצגה או איזושהי הפקה שהחיבור היה כל כך עמוק. אני חושב שלא היה יום אחד שלא בכיתי בו בחזרות, שלא נדבר על הבמה. זה מאוד מרגש, כל הופעה על הבמה היא חוויה לקהל, אבל זו גם חוויה בשבילנו, וזה קשה להסביר כי זה לא תמיד ככה. הרבה פעמים אתה עולה לבמה, אתה נותן מעצמך כמובן ואתה נהנה, אבל בסדר. וכאן יש איזה אינטראקציה. כאילו הפילטר הזה איננו בשני הכיוונים, זה משהו שלא יצא לי לחוות.”
דריה, איך זה מרגיש עבורך להיכנס לעולם של “כנר על הגג”, במיוחד עם ההיסטוריה המשפחתית שלך?
דריה: “גם בשבילי זה מרגיש מאוד מיוחד, גם בלי קשר להיסטוריה המשפחתית. הייתי צעירה כשסבא שלי עוד היה מי שהוא, לפני האלצהיימר. אבל המחזמר הזה היה חלק מחיינו, אנחנו מכירים אותו אינסייד אאוט, גדלנו עליו. זה התפקיד הראשון שלי וזה מדהים להיות חלק ממשהו כל כך גדול, גם עבורי וגם עבור המשפחה שלי.”
איך הרגשת לקבל את התפקיד?
דריה: “זה היה מטורף. כששמעתי שאני עושה אודישן ל’כנר על הגג’ לתפקיד של שפרינצה, זה ריגש אותי ואת המשפחה שלי נורא. זה מחזמר חשוב כל כך. זה המחזמר הכי טוב בעולם, וסבא שלי עשה את זה ענק!״
איך הייתה התגובה של אמא שלך כשקיבלת את התפקיד?
דריה: “אמא שלי גם עשתה את המחזמר הזה שנים רבות. היא שיחקה את כל שלוש האחיות. כן, כולם נורא התרגשו כשקיבלתי את התפקיד. גם אחותי מאוד התרגשה, זה היה מרגש מאוד לכולנו.”
איך הייתה הפגישה שלך עם הדמות של טוביה?
דריה: “סבא שלי באמת היה הדמות הזאת. הוא ממש היה טוביה. הוא לגמרי הביא את עצמו לדמות הזו. ברור שזה עדיין דמות דמיונית בסיטואציה אחרת, אבל הוא הביא הרבה מעצמו לדמות. הוא בא מעוני, מקיבוץ, והביא את החוויה האישית שלו לטוביה. אני חושבת שבגלל זה הוא הצליח ליצור דמות כל כך אמינה ומרגשת. יש משהו מאוד אישי במשחק שלו, ואני חושבת שגם במשפחה שלנו אנחנו מרגישים את החיבור הזה. זה קצת שונה ממה שאדם (אדם דנייסר, השחקן שמגלם את טוביה בהפקה החדשה) עושה – אדם עושה את זה נהדר, והוא באמת מדהים – אבל זה לא בדיוק מה שהיה סבא שלי. זה משהו אחר, אבל זה עדיין מחובר באיזשהו אופן.”
התחלתם לעבוד על ההפקה לפני האירועים של ה-7 באוקטובר. איך זה השפיע על התהליך או על החזרות?
דריה: “נראה לי שהיה וייב כזה בחדר, קשה להסביר. לא ישבנו ודיברנו על זה, אבל הייתה אנרגיה של כולנו ביחד, וכולנו מבינים אחד את השני ויש לנו אחד את השני.”
נועה: “ההצגה נקבעה לפני הכל. התיאטרון החליט שהם רוצים לעשות את זה, החזרות לא התחילו עדיין. הבמאי, ג’ורדן פיין, הוא יהודי ממשפחה ניו יורקית יהודית קלאסית, הוא תמיד רצה לעשות את המחזמר הזה. ואז קרה מה שקרה, ואני חושבת די באומץ, הם החליטו להתמודד עם מה שבא ולהמשיך עם התוכנית. עם הזמן אפילו אמרו לנו שזאת ההצגה שמכרה הכי הרבה כרטיסים מראש בהיסטוריה של התיאטרון. אמרו שאנחנו כבר מכרנו יותר מכל ההצגות של השנתיים האחרונות. אז יש בזה משהו מאוד מנחם. כשאנחנו רואים אולם מלא קהל על הרגליים, אתה מרגיש שאולי לא כל כך שונאים אותנו. או אולי הנה, הנה האנשים שלנו.”
נועה, איך את מרגישה לגבי החוויה של לשחק בתיאטרון פתוח כמו זה בריג’נטס פארק? איך זה שונה מהתיאטרון המסורתי?
נועה: “זה באמת חוויה יוצאת דופן. יש משהו מאוד ייחודי בלהופיע תחת כיפת השמיים, במיוחד עם מחזה כמו ‘כנר על הגג’. יש איזשהו חיבור לטבע, משהו שמרגיש אותנטי יותר. כל הסט מרגיש אמיתי יותר, הידיים שלנו באמת מתלכלכות, אנחנו יושבות על משהו רטוב כשהגשם יורד. יש בזה תחושה של כפריות אמיתית, וזה מוסיף לחוויה הכללית. אתה מרגיש שאתה חלק מהסיפור, לא רק משחק בו. הקהל גם מרגיש את זה, במיוחד כשהם יושבים באוויר הפתוח ורואים את השמיים מעליהם. זה באמת הופך את ההופעה למשהו קסום ומיוחד.”
מה התוכניות לעתיד, אחרי שההפקה תסתיים?
דריה: “אני מתחילה קורס יסודות בבית ספר למשחק, וזה מרגש אותי מאוד. אני מרגישה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד, והקורס הזה ייתן לי את הכלים שאני צריכה.”
נועה: “אני ממש עצובה כשאני חושבת על זה שההפקה תסתיים. זו הייתה חוויה נהדרת, אבל גם אני ממשיכה לפרויקטים חדשים. כרגע אני עובדת על כמה פרויקטים חדשים, אבל הם בשלב התחלתי, אז אין לי מה לעדכן כרגע. אחרי עבודה אינטנסיבית כמו זו על ‘כנר על הגג’, אני חושבת שזה יהיה מרענן לעשות משהו אחר. אבל האמת היא שזה ירגיש אחרת לחלוטין. בחתונה האחרונה שהופעתי בה עם להקת ‘שיר’, כשהזוג נכנס עם חופה ומקלות, פתאום הבנתי כמה אני עדיין מחוברת לתפקיד שלי בתיאטרון. זה מחזה שממש נכנס לתוך החיים שלי.”
