ליעל דקלבאום יש שיר ובו שורה: ‘יהודית אומרת שכל השירים נכתבים רק על קצוות של אהבה’. השיר הזה, שמופיע באלבום היפה ‘שמחה ועצב’ שדקלבאום הוציאה בדיוק לפני עשור, מזכיר במשהו את רונה קינן. אולי זו פשוט השורה הזאת, שכאילו תואמת את קינן (שהיא מצידה חצי תואמת יהודית רביץ). דקלבאום אמנם לא שיחררה לאחרונה שיר חדש, אבל קינן כן, והוא – הפתעה – דווקא לא עוסק ישירות בקצה של אהבה. שני הסינגלים החדשים האחרים בסקירה כאן, לעומת זאת, הם בהחלט מהקטגוריה הזאת. כנראה שיהודית ידעה על מה היא מדברת, אולי רק צריך לשנות את הציטוט מ’כל השירים’ ל’רוב’.
גוליית 2- נונו
נונו היא הדבר המדליק והמרענן ביותר שצץ בשמי מוסיקת הפופ הישראלית בחודשים האחרונים. זהו שם הבמה של נעמי אהרוני גיל (24), והסינגל החדש שלה, ‘גוליית 2’, ממשיך בקו שהתחיל עם ‘בנים’ ו’אוהב לא אוהב’ מהקיץ שעבר דרך ‘ליבינג דה דרים’ מדצמבר. השירים של נונו הם סוכריות פופ מלודיות ואיכותיות, עם הפקה אינטיליגנטית ולעתים מבריקה של עילי אשדות (כן, הבן של), שנינות והומור קורע ועוד משהו מעט מתעתע, כי למרות שנונו היא בעצם דמות מומצאת, היא משדרת אמת ואותנטיות. אולי משום שאהרוני גיל מתייחסת אל נונו כחלק ממי שהיא ולא כפרסונת במה גרידא סטייל שפיטה או דודו פארוק. ואולי גם בזכות זה שאת הקול האמיתי שלה אפשר לשמוע, לפרקים לצד – הוא נשמע מקורי, מרובה רבדים ומעולה. יותר מעוד כוכבת פופ-אינסטנט, נונו עושה רושם של מי שתישאר כאן לעוד זמן רב, ויהיה מעניין לראות לאן היא תתפתח מוזיקלית.
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
ביליונים- קרוליין פולצ’ק
אמנית שהיא לבטח השפעה על נונו היא המוזיקאית האמריקנית הנחשבת קרוליין פולצ’ק, וכמו בתיאום, גם לה יצא החודש סינגל חדש. פולאצ’ק היתה חלק מצמד הסינט-פופ Chairlift שבעשור הקודם הפכו מהרכב חצי מחתרתי למי שכוכבי ענק כמו ביונסה והראפר טראוויס סקוט ביקשו לשתף איתם פעולה. במקביל יצרה את האלטר-אגו רמונה ליסה עם האלבום המיוחד ‘ארקדיה’ מ-2014 שהוקלט כולו על לפטופ באמצעות מידי (Midi) וכן שחררה פרוייקט אמביינט-אינסטרומנטלי מקורי ודי קודר תחת השם CEP (ראשי תיבות של שמה).
למעשה רק בשנים האחרונות החלה פולאצ’ק להופיע תחת שמה, ראשית באלבום ‘פנג’ מ-2019, שהחזיר את קולה הרב-גוני למרכז, לצד הפקה אלקטרו-פופית עדכנית ומורכבת, ועכשיו עם הסינגל ‘ביליונים’. כאן משייטת פולאצ’ק בעולם מענג של דרים-פופ עם עבודה ווקאלית מרשימה ביותר ונגיעות מפתיעות בעיבוד המשותף לה ולדני ל. הארל. אגב, פולאצ’ק עתידה להופיע בקיץ הקרוב בפארק ויקטוריה בלונדון במסגרת פסטיבל All Points East יש למה לצפות.
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
נוע- רונה קינן
בשני האלבומים האחרונים שלה, ‘זמן התפוז’ ו‘Light Sleeper’ היה נדמה שרונה קינן לקחה החלטה להתרחק מעט מהסביבה המוזיקלית המוכרת שלה ולגעת במקומות טיפה אחרים. לא היתה שם נועזות או חציית גבולות של ממש, אלא יותר הרחבה של יריעה מוזיקלית שכבר נדמה שקצת מיצתה את עצמה. זה עבד לקינן די יפה באלבומים הללו. אחר כך באה הקורונה, קינן גם הפכה לאמא, וכעת היא חוזרת עם שיר מהסוג של פעם. ‘נוע’, שמלווה בקליפ יפה שכולו נוסטלגיה משפחתית, הוא שיר פשוט אבל נוגע, בו היא כותבת ושרה לבנה הקטן, ואולי גם קצת לעצמה: ‘לב אמיץ…היה שלו, היה רגוע, נוע, נוע’. שיר על תנועת הזמן, על אובדן ועל המשכיות. על העיבוד וההפקה העדינים והמוקפדים חתומה קינן (שמנגנת בגיטרה אקוסטית, לפ-סטיל וצ’רנגו) יחד עם הנגנים אורי קוטנר (קונטרבס), אלדד גואטה (וורליצר), יונדב הלוי (מכונת תופים) ויזהר אשדות (גיטרה בריטון).
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על מוזיקה בלונדון:
https://alondon.net/new-site/חנויות-תקליטים-שוות-בלונדון/
