שחקני קולנוע ותאטרון ישראליים יעמדו בשבועות הקרובים במרכז תשומת הלב של תעשיית הבידור הבריטית. חיים טופול ישחק במחזמר מתקתק בשם Gigi, העוסק בתקופת הבל-אפוק של תחילת המאה ה-20 וחמישה שחקנים ישראלים יעמדו במרכזה של הפקה מרתקת ועכשוויות יותר, בית סאדאם, מיני סדרת טלוויזיה בארבעה פרקים שתשודר בבי.בי.סי 2 ומתארת את עלייתו ונפילתו של שליט עיראק המת סאדאם חוסיין.
את התפקיד הראשי בסדרה, זה של סאדאם, ימלא יגאל נאור, כשאורי גבריאל ישחק את עלי ‘כימי’, מי שהיה אחראי לטבח של אלפי כורדים באמצעות שימוש בנשק כימי. ששון גבאי ישחק את אחמד חסן אל-באקר, שליט עיראק שקדם לחוסיין ומכראם חורי יהיה שר החוץ העיראקי וסגנו של סאדאם, טארק עזיז. משתתפת בסדרה גם השחקנית ריימונד אמסלם.
בראיון לבי.בי.סי סיפר נאור, שמוצאו עיראקי, איך הוא הגיע להשתתף בסדרה וכיצד הוא התמודד עם התפקיד. לראשונה הוא שמע על התפקיד של סאדאם כשהיה במרוקו על סט הצילומים של ‘רנדישן’. שלחתי אימייל לבמאי הליהוק עם ארבע תמונות עם שפם שלקחתי ממחלקת האיפור ואחרי כמה שעות הוזמנתי ללונדון לפגישה עם הבמאי והמפיק, הוא סיפר. הפגישה נמשכה ארבע שעות וזו הייתה תחילתו של המסע.
כשקיבל את תפקיד סאדאם הוא חיפש דרך לשחק דמות שלדעתו היא מורכבת מאוד, דמות דרמטית, ומרתקת. כשחקן חשתי התרגשות מהאתגר לשחק אותו ואני חושב שהתסריט הוא מבריק מיוחד מאוד ואמיץ.
בהכנות לתפקיד נזהר נאור שלא לחקות את סאדאם. לדבריו הוא חיפש ל’חדור’ למוחו של האיש , כדי להבין את התנהגותו. חיפשתי את נשמתו, את תחושותיו את הדרך שבה הוא חשב. קראתי כמה ספרים, צפיתי בקטעים והסתכלתי בתמונות. התחקיר לקח את נאור למקורות רבים, מביוגרפיות עתידיות עד למי שהכירו את סאדאם היטב. קראתי כמה ספרים אבל הושפעתי בעיקר מביוגרפיה שכתב סעיד אבו ריש. קראתי גם ספרים על סטאלין ומוסוליני שני מנהיגים שסדאם העריץ ושאותם ביקש לחקות.
לחייו של סטאלין נראה שהייתה השפעה גדולה עליו, במונחים של מטרות, מנהיגות, אידאולוגיה והשקפה. קראתי גם ספרים על מקורות מפלגת הבעת’ ומייסדה מישל אפלאק. דיברתי עם שני עיראקים שהכירו את סאדאם אישית. אחד מהם היה איתו בבית ספר והשני הכיר אותו באוניברסיטה במצרים היכן שסאדאם למד משפטים. גם פגשתי כמה גולים עיראקיים שסיפרו לי על חווייותיהם האישיות עם המשטר.
הסרט צולם בטוניסיה בתנאי חום ולחות קשים שהיוו אתגר לכל השחקנים. נאור נזכר במיוחד בסצינה אחת: כשאורי גבריאל (עלי כימי) הגיע ליום הצילומים הראשון שלו, זה היה אחרי טיסה ארוכה ונסיעה של שש שעות משדה התעופה של טוניס למדבר. אנחנו צילמנו בעמק יבש מכוסה באבנים לבנות, בחום של 52 מעלות צלזיוס. אורי קיבל נעליים עם סוליות פלסטיק ובאמצע הטייק הראשון שלו הוא התחיל לצעוק שרגליו בוערות. כשהוא הרים את הרגליים ראינו שהפלסטיק נמס; היא ניתר וקפץ כל הדרך בחזרה למחנה שהיה מרוחק כשלושה קילומטרים!
על הסט בטוניסיה נאור חווה משהו שהוא אולי כמו להיות סאדאם חוסיין עצמו. צילמנו כמה ‘שיטוטים’ שסאדאם נהג לעשות ברחובות בגדאד עם מאות ניצבים ואזרחים טוניסאים רבים, הוא סיפר. בכל פעם שיצאתי מהקרון שלי אנשים היו באים אלי כאילו שהם מעולם לא שמעו על מותו של סאדאם. הם התנהגו כאילו שאני סאדאם עצמו; קראו לי בשמי, שאלו לברכתי ואיחלו לי ניצחון במלחמה. בדקתי עם ההפקה האם מישהו ביקש מהם לעשות זאת התשובה הייתה לא.
House of Saddam, פרק ראשון מארבעה, ד’ 30/7 21:00, בי.בי.סי 2
