שנה טובה חבריי הלונדונים, שנה טובה. ברור לי לגמרי שתשומת הלב הציונית שלכם הוסטה לגמרי בזמן האחרון עקב לידתו של יורש העצר המסקרן והחדש שלכם. מה שלומו? כמה הוא שוקל? האם הוא הביא כבר גרפס טוב היום? האם המלכה בודקת איך הנסיכה מניקה? האם כבר סיפרו לו שהסבתא שלו, עליה השלום הייתה פרסונה נון גרטה בבית המלוכה? האם הסבירו לו שיום אחד כל זה, כלומר כל אנגליה, תהיה שלו?
כל כך הרבה שאלות על יצור אחד קטן ובלתי מרתק, אבל אלה החיים. גם לנו, כאן בביצה הים תיכונית, יש מלך ומלכה משלנו. גם אצלנו הזיעה, שכיסתה כל חלקה טובה במוחנו הצר, גרמה לכך שנתעניין רק בהם, ואני מדבר כמובן על המלכה נינט והמלך יודה לוי, שכבר לא ביחד. נגמר הסיפור הכי חשוב של הבידור הישראלי, בעיקר כי לא היה סיפור יותר טוב.
אגב, מדובר בשני אנשים ראויים לגמרי, מוכשרים מי יותר מי פחות והפרידה הזו הכתה בעם ישראל, דקה לפני ראש השנה, ללא רחמים! יום הכיפורים של כתבי הרכילות – כך קראו לזה כאן בביצה – איש לא ידע, איש לא שמע, איש לא הרגיש בקולות מלחמה…
לא יאומן איך בשנייה אחת אנחנו יכולים כאן בלבנט לעזוב את איראן, להניח לסוריה, לשכוח שלפני שנייה כמעט בחרנו לנגיד בנק ישראל איש שנתפס לכאורה על לקיחה בלתי חוקית בדיוטי פרי – וכל תשומת הלב שלנו הולכת לעניין הזה של הפרידה המלכותית או הטוסיק הנסיכותי כמו אצלכם.
אפרופו טוסיק, האם אצלכם יצא לאחרונה מישהו מעניין מהארון? כי אצלנו זה לא מפסיק. פשוט חם פה מדי וכולם מתפשטים כל הזמן.
]
ההולנדים ניצחו
כמעט קפצנו אליכם לביקור, ככה בלי להודיע. לקחנו שבועיים חופש והתלבטנו לשנייה אם לנסוע ללונדון או לאמסטרדם ובסוף ההולנדים ניצחו. ההולנדים, שכמעט שום דבר לא מעסיק אותם (חוץ מלבלות ממש טוב), היו עסוקים בביקור שלנו, בעיקר בראיון הראשון שנתן הנסיך שלכם – הארי או וויליאם שמו? לא זוכר, כי ההולנדים כל הזמן הפריעו. בקיצור, האב המאושר סיפר בעיקר כמה הוא לא ישן בלילה ומת לחזור לעבודה. אמסטרדם געשה יומיים יחד עם כל העולם סביב הראיון הזה. אחרי זה הם חזרו לדברים הרגילים – סמים, בחורות ותעלות, לאו דווקא באותו סדר. יש דבר אחד שאני נורא מקווה שיקרה בישראל וגם אצלכם – אצל האמסטרדמים זה כבר טרנד – מקומות מפסיקים לקבל מזומן, רק כרטיסי אשראי! זה כל כך הגיוני – אף אחד לא שודד אותם, הם לא צריכים להפקיד כספים בבנק ומבחינת השלטונות, זה בולם את ההון השחור.
אצלנו בדיוק קיצצו את קצבאות הילדים ולחשוב כמה כסף היו יכולים לתת כאן להורים מעוטי יכולת לו רק היו מפסיקים כולם לעבוד בשחור. אבל למה לדבר על עניינים לא רלוונטיים אם אפשר לחזור למה שחשוב באמת – מה שלום התינוק המלכותי מאז שהתחלתי לכתוב את הטור? קרה משהו חדש שהעולם חייב לשמוע? כי מבחינת יודה ונינט אין שינוי.
ברכה קטנה לראש השנה
אני מתלבט אם לאחל שנת שלום. זה לא כי אני לא רוצה בכל מאודי שכך יהיה, קצת איבדתי תקווה בעניין. בדיוק עכשיו התחילו שוב השיחות וכבר חודשים שהם דנים באופן סידור הכיסאות ומי ידבר ראשון. אז אגיד רק שנהיה בריאים, כי המלחמה כאן היא הגידול שמקלקל את כל הנוף היפה הזה מסביב. ואגב, אני מגיע בדצמבר ללונדון להרצאה קטנה. מי רוצה להיפגש?
