אזור נצרת היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית. בתקופה הרומית הפכה לאחת הערים הקדושות ביותר לעולם הנוצרי כשבכפר היהודי הקטן, נצרת, קבלה מרים את הבשורה שהיא תשא ברחמה את המשיח. ישוע אמנם לא נולד בנצרת, אך לאחר הלידה חזרו הוריו לכפר ובו הוא התחנך, למד וגדל עד לגיל 30. בנוסף, נצרת כפרה של מרים, הנו המקום החשוב ביותר להערצתה של האם הקדושה. החל בתקופה זו ועד ימינו הפכה נצרת למוקד עלייה לרגל של מאמינים נוצרים שבאו לראות את עירם של בני המשפחה הקדושה.
בתקופה הביזאנטית נתקדשה נצרת בעבור העולם הנוצרי והוקמה בה לראשונה כנסייה, היא כנסית הבשורה הביזאנטית, ששרידים ממנה נמצאים עד היום בכנסיית הבשורה המודרנית.
תקופת האימפריה הערבית הביאה עימה לאזור דת חדשה: האסלאם. ממשיכי דרכו של הנביא מחמד השתלטו עד מהרה על כל שטחי המזרח, כולל שטחה של הארץ, ונצרת בתוכה. היום, היא העיר הערבית הגדולה בישראל בעלת מרכז פוליטי-תרבותי.
העיר מהווה מוקד תיירות פנים וחוץ כאחד: אתריה הקדושים, השוק הערבי המקורי ומסעדותיה האותנטיות מהוות מוקד משיכה לישראלים ותיירים רבים מכל העולם. 
מלון בוטיק במנזר
בדרך מפותלת שעלתה לפסגת הרכס המערבי הגענו למלון סנט גבריאל. המלון שוכן במבנה עתיק ויפיפה ששימש בעברו מנזר ונחשב לאחד מפניני החן של נצרת. מהחצר נשקף נוף מרהיב לא רק של נצרת אלא של צפון המדינה. ביום בהיר ניתן לראות את הר תבור, מגידו, עמק יזרעאל ואפילו את פסגת החרמון.
גם אם תגיעו ביום חם, האוויר למעלה צח וקריר. המבנה מזכיר את המבנים העתיקים באיטליה וספרד והאווירה אותנטית אוריינטאלית .
בעבר שימש המבנה כמנזר אחיות ובשנת 1993 הפך למלון בוטיק בעל 60 חדרים הממוקמים בשתי קומות עליונות. לאחרונה עבר המבנה שיפוץ בהשקעה של כ-3.5 מיליון ¤. חדרי האירוח שודרגו והוקמה מסעדה חדשה עם חלונות גדולים שמהם נשקף נוף נצרת.
בסנט גבריאל תמצאו כנסיה המעוטרת בויטראז’ים צבעוניים ומשמשת כאולם קונצרטים בעל תהודה מעולה להנאת באי המקום.
חדר האוכל של המלון ידוע בכל איזור הצפון במאכליו המיוחדים ולמבקרים בו מובטחת חוויה קולינארית ייחודית, אוכל מזרחי אותנטי המוגש בטוב טעם ובנדיבות. ניתן לסעוד על הדשא, על הרחבה המרוצפת או בפינות ישיבה מופרדות המתאימות לקבוצת סועדים המבקשת פרטיות.
המסעדה
מסעדת סנט גבריאל הממוקמת במלון בקומת הכניסה הינה מסעדה גורמה מזרחית אמיתית ולמבקרים בה מובטחת חוויה קולינארית ייחודית ואוכל ערבי אותנטי. צוות המסעדה מיומן ומקצועי המעניק אירוח אישי ותשומת לב רבה למתארחים בה .המסעדה ידועה מאוד בכול אזור הצפון, האוכל מוגש בטוב טעם ובנדיבות, בן המנות סלטים למיניהם, קובה, סמבוסק סיגרים ועוד. במנות העיקריות מוגשים בשרים מובחרים, דגים למיניהם, כמו כן לחמי הבית, בנוסף מבחר יינות ולקינוח קפה או תה עם בקלאוות.
בעת ארוחת הערב ובשעת השקיעה ניתן ליהנות מפעמוני הכנסיות המצלצלים ברקע, ולשבת ממש כמו באגדה ערבית עתיקה, ללגום קפה שחור חם ומהביל, ולנגוס בבקלאווה מתקתקה מניחוח מי ורדים. ניתן לסעוד בגן המלון, על הרחבה המרוצפת או בפינות ישיבה מופרדות המתאימות לקבוצת סועדים המבקשת פרטיות.
ראוס אל ג’בל רחוב 50 שכונה סאלזיאן 2
נצרת 16000 ת.ד. 2318
טל :04-6572133
פקס: 04-6554071
סיור מודרך
חליל חדאד, מדריך טיולים מקומי מטעם עמותת התיירות של נצרת, ששוקד על כתיבת ספר על המפגש לשלושת הדתות, עורך סיורים מרתקים בעיר ועקב הידע הבלתי נדלה שלו, הסיורים יכולים להמשך שעות רבות (הכל לפי הדרישה של הקהל).
נתיב הסיור שחליל הציע, המוכר גם בשם דרך הצליינים משום שהוא עובר דרך האתרים המקודשים ביותר לנוצרים, התחיל בכיכר המעיין ובמעיין מרים, (אל סביל, בערבית) ששוחזר לאחרונה. מולו רואים את בית המרחץ העתיק של נצרת מהתקופה הרומית (אחד היחידים בארץ מתקופה זו) השתמר בצורה מופלאה. עוד בכיכר ביקרנו אומן איקונות בחנות ששמה: ביזנטיון. האומן למד שנים רבות בחול את אמנות ציורי האיקונות. 
משם יוצאים לכיכר הסמוכה ומבקרים בכנסייה היוונית-אורתודוכסית הידועה גם ככנסיית הבשורה האורתודוכסית וכנסיית סנט גבריאל. כאן, על-פי המסורת הנוצרית אורתודוכסית נתגלה המלאך גבריאל למרים ובישר לה שהיא תלד את המשיח.
לאחר הביקור בכנסייה ממשיכים בציר הצלייני לעבר עיריית נצרת ומבנה המוסקובייה מבנה מרשים שנבנה לפני כמאה שנה ושימש כאכסניה לעולי הרגל הרוסים. כיום משמש המבנה את תחנת המשטרה של העיר.
תחנה נוספת היא טחנת הקמח העתיקה אלבאבור שפעלה במשך 100 שנים וכיום משמשת כחנות תבלינים ענקית. שמה של הטחנה נובע מהמילה ואפור שמשמעותה אדים באנגלית. הטחנה נוסדה בסוף תקופת השלטון העותומאני. שקי תבלינים ענקיים מפיצים ריחות אותנטיים. מגוון התבלינים, העשבים, חליטות התה ועוד, הוא בסדר גודל שלא רואים בארץ. באזורה התחתון של החנות עדיין עומדת טחנת הקמח המקורית שכיום איננה בשימוש.
דרך השוק הססגוני ממשיכים למסגד הלבן שנבנה בשנת 1785 כהקדש משפחתי ומאז ועד היום מנוהל במסירות על ידי משפחת פאהום, אחת המשפחות הידועות והותיקות ביותר בעיר. משם ממשיכים לכנסיית בית הכנסת, שעל פי האמונה הנוצרית, סיפר לנו המדריך, ישוע למד והתפלל. הנוצרים מאמינים כי שם נשא ישוע את הדרשה המפורסמת שבה הכריז בפני המתפללים שהוא המשיח ואלו דחפו אותו עד ההר המכונה הר הקפיצה במטרה להפיל אותו, אך זה נעלם וברח.
ברחוב 6089, קזה פלסטינה בנין יפה ומרשים ששימש בשנת 1810 לאחסון שעורה ניתן להאזין לסיפור המקום מפי בעליו. במקום ישנה גם גלריה לעבודות יד ובית-קפה (הכניסה חופשית).
התחנה הלפני האחרונה היא בזילקת הבשורה שהיא המרהיבה ביותר בעיר ונחשבת לאחת מהכנסיות הקדושות ביותר בעולם הנוצרי. הכנסייה ככל הנראה הוקמה בשנת 427 ומאז הוקמו ונהרסו על חורבותיה מספר כנסיות. הכנסייה במתכונתה העכשווית נחנכה בשנת 1969 והיא מתנשאת לגובה של כ-60 מטר. פנים הבזיליקה משלב נתונים של כנסייה גותית עם חומרים מודרניים. הפנים כמעט כולו עשוי בטון חשוף ומחורר ומכיל לכל אורכו ציורים מפוסלים ופסיפסים של מריה שנתרמו ממגוון רחב של מדינות בעולם. מעניין לראות את דמותה של מריה הקדושה כפי שהיא מצטיירת בעיני כל תרבות: מריה הסינית מלוכסנת עיניים ולעומתה מריה הספרדייה נראית כאילו יצאה מספרד. כל אומן יצר את המריה שלו בצלמו. 
לסיום, חוזרים לכיכר המעיין, שם אפשר לסיים בארוחה במסעדת ביאת שיש בה לא רק אוכל טוב אלא גם אווירה טובה ונעימה.
הבשורה מנצרת: עיר תיירות מרתקת.
עוד כתבות על מבחר אירועים, ובילויים, במה כדאי?
