אז הרשי לי לשאול אותך: מעבר לתהילה, מה באמת ניסית להשיג? הרי את יודעת בדיוק כמוני שבעזה אין מחסור לא באוכל ולא בבגדים ולא בשאר מוצרי צריכה! כן! לדאבונך, יש מחסור תמידי בתחמושת ובכל מה שיכול לשמש ליצור נשק, ואני מקווה שכך גם יהיה!!! עזה לא צריכה להתגונן! אף אחד לא תוקף אותה! ההיפך הוא הנכון! עזה היא תוקפת נבזית שבמשך שנים הפגיזה אוכלוסיה אזרחית יום יום, שעה שעה, ואגב, מעולם לא שמעתי את קולך מתריע נגד!
והרי גם לא באמת האמנת שהמשט הזה יצליח להגיע לאנשהו. אז מה חשבת כשראית את כל האספסוף האלים והחמוש ונוטף השנאה שארח לך חברה על סיפון האונייה? שזהו נשף מסכות? האם עלה בדעתך, כחברת כנסת ישראל, להזהיר את הצבא שלך/שלנו ממה שמצפה לו על הסיפון? האם ניסית למנוע את פרץ הבריונות? מה ציפית שיקרה? שאולי, כמו הרצח בסרייבו, שהצית את מלחמת העולם הראשונה, המשט שלך יצית את המזרח התיכון? ואז מה?
בואי ננסה להבין את ההיגיון שלך: את מרגישה מתוסכלת, ממורמרת, מקופחת, את סבורה שהשלטון בישראל הוא שלטון עוולה, עריץ, שצריך להשתחרר ממנו. יש לך בכלל מושג מה מצפה ל ך א י ש י ת אם חלילה השאיפות שלך יתגשמו? את חושבת שבמדינה שנשלטת על ידי חמאס, או חיזבאללה או אל קעידה או טאליבן יש איזה שהן זכויות לנשים בכלל? ולנשים עצמאיות ושאפתניות בפרט? ולילדות בנות תשע? אני מבינה שאין לך ילדות משלך, אבל אולי יש לך אחייניות קטנות. את יכולה לתאר לעצמך חיים במשטר שבו כל נואף זקן ומסריח יכול לקנות לעצמו ילדה בת תשע ולחדור לווגינה שלה? ומחריד ככל שזה נשמע, זה מותר וזה חוקי וזה אפילו רצוי! חשבת על זה גברת זועבי? יש לך בכלל מושג מה זה שלטון עוולה ?מה זה שלטון עריץ?
האם ידעת שההפיכה האסלאמית באירן נישאה על כתפי האינטלקטואלים? שכמוך סברו שהמשטר של השאח הוא משטר עוולה עריץ שיש להחליפו? נסי לברר מה הם חושבים היום (מי שנשאר מהם. רובם נרצחו). שאלי אותם מה דעתם על החיים ברפובליקה האיסלאמית. על החופש ברפובליקה האסלאמית. על זכויות אדם ברפובליקה האיסלאמית. על זכויות נשים ברפובליקה האסלאמית. קראי את לקרוא את לוליטה בטהרן מאת אזאר נאפיסי, קראי את אלף שמשות זוהרות מאת חאלד חוסייני, קראי את לא בלי בתי מאת בטי מחמודי.
האם שאלת את עצמך פעם איך זה שכל המדינות הערביות בהן חיים למעלה ממיליארד מוסלמים הן כולן מדינות עולם שלישי? האם שאלת את עצמך פעם איך זה שלמרות שההנהגות השיעיות למיניהן מכריזות על תרבות המערב כתרבות כפירה דקדנטית שיש להשמידה, בעיני מיליארד הנתינים המוסלמים המערב הוא יעד נחשק להגירה? האם שאלת את עצמך פעם למה כל המבקשים להתאחד עם משפחותיהם, רוצים להתאחד דווקא בישראל ולא בעזה, או בפלסטין או בסוריה? האם זה בגלל רמת החיים בישראל? או אולי זכויות האזרח והחופש? או אולי הביטוח הלאומי והביטוח הרפואי? אז אולי, אחרי הכול, אנחנו לא כל כך בני עוולה?
ואם הזכרנו את פלסטין והפלסטינאים, האם אי פעם שאלת את עצמך לאן נעלמו מאות מיליוני הפליטים (כן! מאות מיליונים!!!) שהיו מפוזרים בכל רחבי אירופה בעקבות מלחמת העולם השנייה? ערים שלמות הופגזו ונחרבו! עשרות מיליוני בתים נהרסו! כחמישים מליון איש קיפחו את חייהם!!! כפול מזה נפצעו, רובם נותרו נכים! מאות מיליונים מצאו עצמם מחוץ לביתם, מחוץ לארצם! אז איפה הם? הם הרי לא נעלמו!!! לא, הם לא נעלמו! הם שוקמו! זאת תשובת המערב הדקדנטי והכופר לבעיית פליטים, באשר הם!!! והמערב אכן הזרים סכומי כסף דמיוניים כדי לשקם גם את הפליטים הפלסטינים. אלא מה, להנהגות הערביות ל ד ו ר ו ת י ה ן לא היה שום עניין לפתור את בעיית הפליטים. להיפך, עשו ה כ ל!!! כדי לשמר אותה. לעומת זאת, להנהגות הללו היה עניין רב בכסף שהתקבל אז גם אותו שמרו. שמרו היטב! בחשבונות הבנק הפרטיים שלהן!
אז גברת זועבי הנכבדה: הפיתרון הוא לא להשמיד אותנו! הפיתרון הוא לא להחליף את המשטר הציוני הדמוקרטי במשטר איסלאמי קיצוני. כי זה, אם חלילה יקרה, ייתן לך אולי סיפוק רגעי של נקמה מתוקה, אבל לא ישפר את מצבך או תנאי חייך. ל ה י פ ך!!! לא רק זכויות היתר יילקחו ממך, גם הזכויות הבסיסיות ביותר. כי חוקי השריעה לא מכירים בזכויות אזרח ובטח לא בזכויות נשים. נשים הן קניין של גברים לעשות בהן ככל העולה על רוחם.
מאמרים קשורים
הפיתרון הוא חינוך! חינוך! ועוד פעם חינוך! לא שטיפת מוח! לא הבלים ילדותיים על נפלאות העולם הבא על שבעים בתולותיו (מהן ממילא את לא אמורה ליהנות, אלא אם כן אני טועה…) אלא חינוך אמיתי, ערכי, מערבי – כן, מערבי שיצמיח דור חופשי, מוסרי, עם יכולת חשיבה, שידע לעמוד על זכויותיו מבלי להזדקק לסכינים ולאלות וידע גם את חובותיו ואת תפקידו ומקומו בחברה.
גברת זועבי הנכבדה: כולי תפילה ואמונה שלא יבוא יום שבו, שממעמקי קבר האחים אליו נושלך כולנו כתקוותייך אלחש לך: א מ ר ת י ל ך…
הכותבת הינה ישראלית, בת לניצולי שואה, נשואה ליוסי טל-גן, דור שביעי בירושלים.
