כדי לקבל מעט פרספקטיבה היסטורית, חשוב לציין שתנודות בין שערי מטבע הינם תופעה חדשה שקיימת קצת למעלה מ-30 שנה. מי שיצא לו לבקר במשרד חברת ‘טרוולקס’ יכול היה לראות על הקיר Travellers Cheques בהם נקובים שערים קבועים. דהינו, צ’ק של 20 דולר שווה ל-15 פאונד ולסכום קבוע של פרנק שוויצרי וכו’. וכך – כשעל צ’ק אחד היו רשומים חמישה סכומים שונים במטבעות שונים – יכולת במשך רוב שנות המאה הקודמת לטייל עם סכום של 500 דולר בכיס ולדעת בדיוק ומראש כמה לישט תקבל עבורו.
שערי המטבעות של המדינות היו צמודים לאורך הרבה שנים להיקף הזהב שהחזיקה אותה מדינה. בשנת 1944 לקראת סיום מלחמת העולם השנייה נחתם הסכם שנודע בשם ברטון וודס (על שם המקום שבו נערך). הסכם זה יצר את המנגנון של שערי חליפין קבועים בין המטבעות המובילים, מה שאפשר התערבות של בנקים מרכזיים במסחר. ההסכם קבע באופן מוחלט את מחירה של אונקיית זהב ברמה של 35$. ההסכם שרד עד 1973. בתחילת שנות ה-70, עם התפתחות תנועות ההון בעולם וחוסר היכולת להגן על שערים אלו, הודיע הנשיא ניקסון כי הוא יוחלף במנגנון של שערי חליפין ניידים.
במהלך השנים ועם פתיחת כלכלות העולם הוסרו המגבלות על ניידות שערי החליפין, והמסחר הפך לחופשי. שער החליפין נקבע כיום על ידי המוכרים והקונים בשוק. לדוגמה: בכמה שקלים נמכר כעת דולר אחד. שער זה משתנה לאורך זמן, לעתים באופן קיצוני בזמן קצר. המסחר העולמי במטח עמד בשנת 2006 על יותר משני טריליון (12 אפסים) דולר ביום בשנת 2006, כאשר רובו המשמעותי התרכז אצל סוחרי מטח בלונדון.
שינוי מגמות
הגורמים המשפיעים על שערי חליפין השתנו באופן מהותי ב-20 השנים האחרונות. בעבר ניתן משקל מהותי לפער בין היבוא והייצוא של מדינה, שכן היצוא הוא היצע המטח והיבוא הינו הביקוש למטח ולכן מדינה אשר מייבאת יותר מאשר מייצאת תוביל לעלית מחיר המטח ולירידת שווי של המטבע המקומי עד שמחירי היבוא יהיו יקרים מידי, ואז היבוא יקטן ומחיר המטח ירד ונגיע לשווי משקל. דהינו, מאזן הסחר היה הגורם הכמעט בלעדי בקביעת שערי חליפין.
ב-20 השנים האחרונות השתנתה המגמה ולתנועות ההון (השקעה זרה ישירה והשקעה זרה בניירות ערך) נוצרה השפעה מהותית על שערי החליפין. השפעת הסחר בסחורות ושירותים על שער החליפין עדיין קיימת, אבל חלקו היחסי בקביעת שערי החליפין קטן בעקבות עליית ההשפעה של זרמי ההון (אשר חלקו נגזר מהשקעות וחלקו נגזר מפערי ריבית). דוגמא ידועה לכך הינה, שרבים לוקחים אשראי בין ין יפני או בפרנק שוויצרי – כי הריבית בהם נמוכה – ואז ממירים למטבע שבו הם עובדים.
אפשר לסכם את ההשפעות בנקודות אלו:
איתנותה של הכלכלה המקומית, הפרמטרים המקרו כלכליים המרכזיים והדירוג שמעניקות חברות בינלאומיות למשק.
מאזן המסחר וההון האם בגרעון או בעודף.
שער הריבית הנהוג במשק. ריבית גבוהה, כפי שהייתה נהוגה באנגליה עד לא מזמן, מושכת קונים למטבע המקומי וגורמת לייסוף. כמובן שהקובע הוא לא ערכה המוחלט, אלא הפער בין הריבית המקומית לזו הנהוגה במדינות אחרות.
המצב הפוליטי והביטחוני בשוק המקומי ובשוקי המטבעות הזרים.
מכאן עולה השאלה, מה צופן לנו העתיד בנושא? חשוב לומר כי נבואה בשוק המטח הינה קשה אפילו יותר מחיזוי של הפוליטיקה בישראל. בבדיקה של היקפי המחר במטח ובניתוח כמה מהם נועדו להקטין סיכונים של חברות וכמה הם ספקולציות של שחקנים – אני נוטה לומר כי שוק המטח הינו הקזינו הגדול בעולם. במידה ומדובר בניהול ההתחייבויות שלכם, תמיד עדיף להקטין סיכוי ולנהל התחייבויות ונכסים באותו מטבע, מנגד, בתיק הנכסים תמיד חשוב לבזר את הנכסים על פני מספר מטבעות.
ולגבי העתיד? אני תמיד משתדל להישאר צמוד לכלכלה ולכן ברור לכל מי שטס לניו-יורק שהפאונד חזק מידי, שכן מה שעולה שם דולר עולה כאן פאונד ולא סביר לאורך שנים שמחירי סחורות יהיו כפולים בלונדון לעומת ארהב. לכן בטווח הארוך הדולר צריך להתחזק מול הלישט והאירו. מתי זה יקרה זו? במידה והייתי יודע את התשובה לכך לא הייתי צריך לקום בבוקר לעבודה.
* משה לנגרמן משמש כמנהל הבנקאות הפרטית בבנק לאומי בריטניה
האמור בסקירה זו אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ המתחשבים בנתונים ובצרכים של כל לקוח, לרכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין בו משום המלצה ו/או חוות ו/או תחליף לשיקול דעת עצמאי
