הוריה של ירדנה (שם בדוי) החליטו לרכוש קרקע על שם בתם היחידה, כשהייתה בת 18, ועליה בנו בית פרטי במיטב כספם. מכיוון שירדנה לא התגוררה בו, הבית הושכר והוריה קיבלו את השכד. כשהתבגרה, החלה ירדנה לסייע להוריה בעסק המשפחתי עד שניהלה אותו בפועל. תחת ניהולה, העסק התרחב והפך לרשת חנויות משגשגת בישראל, עם סניף אחד בלונדון. ההורים היו מאושרים שבתם ממשיכה את המורשת המשפחתית, וכשהגיעו לגיל 70 הם העבירו לה את השליטה והניהול בחברה.
במסגרת ביקוריה בלונדון, החלה ירדנה להתקרב לדת וחזרה בתשובה. פה התחתנה בשידוך לאברך, שאותו פגשו הוריה רק פעם אחת לפני טקס הנישואין עצמו. לרוע המזל, שלושה שבועות אחרי החתונה, הכל נקטע באחת כשנהרגה ירדנה בתאונת דרכים.
בהתאם לחוק הירושה הישראלי, רכושה של ירדנה אמור להתחלק בין בעלה הטרי, שיקבל 2/3 ממנו, ואילו הוריה יקבלו את ה?1/3 הנותר. העובדה שירדנה חיה בלונדון לא השפיעה על החוק, משום שהנכס והעסק היו רשומים בישראל ולכן חל עליהם חוק הירושה הישראלי.
אף אחד לא חזה שירדנה עלולה למות בטרם עת, ובמצב הדברים שנוצר – ללא הגנה, תכנון ובנייה אסטרטגית נכונה – בעלה הטרי, שאותו ההורים לא מכירים כלל, ירש את ירדנה, והחזיק לפתע באחוזים ניכרים ממניות החברה המשפחתית וב?2/3 של נכס מקרקעין יקר ערך.
עם כל זאת, אסונם הגדול ביותר של ההורים היה שלא יכלו למצוא את הזמן כדי להתאבל על בתם לנוכח ההליכים המשפטיים הקשים שניהל כנגדם הבעל. אם לא די בכך, כל המורשת המשפחתית והעסק שעבר מדור לדור נמצא מוחזק בידיו של אדם זר, וכך מצאו עצמם ההורים במצוקה רגשית, כלכלית ומשפטית קשה מאוד.
כוונות טובות אף פעם לא מספיקות
המסקנה המרכזית מסיפור זה ברורה: ניתן היה למנוע את השתלשלות האירועים העגומה! יש דרך נכונה משפטית לתת לילדים בחוכמה גם נכסי מקרקעין וגם עסקים, כי כוונות טובות אף פעם אינן מספיקות.
כשמדברים על העברת רכוש וכספים במשפחה, אנחנו למעשה עוסקים במעגל הנתינה, שמורכב מנותנים ומקבלים. לנותנים יש תפישות עולם, שאיפות וחלומות כלפי המקבלים – מה הם רוצים שיקרה עם הרכוש שלהם ומה הם לא רוצים. גם למקבלים יש תפישות, שאיפות וחלומות שונים מאשר לנותנים, ולכן, חשוב מאוד לקיים דיאלוג כדי להבין איפה נפגשים הרצונות האלה יחדיו.
מניסיון משרדנו, עם עשרות חברות משפחתיות שביצעו העברה בין?דורית נכונה של עסקים ורכוש, הורים שנותנים את הנכסים שלהם לילדים ללא הבטחתם מראש למעשה מוותרים על הכוח לשלוט בנכסים הללו. הם נותנים לילדים שלהם את חופש הפעולה המלא בכל הנוגע לרכוש הזה, ולא יכולים להביע דעתם אם הבן/הבת מחליטים להעביר את הרכוש במתנה לבני הזוג שלהם או למשכן אותו, או אם נושה עסקי או משפחתי של הבן/הבת יבקש לפרוע את החוב כלפיו באמצעות הרכוש. זוהי מתנה גמורה ומוחלטת.
איך אפשר היה למנוע את זה?
יש פיתרונות ודרכי ביניים כדי למנוע טרגדיות כאלה. ישנן טכניקות משפטיות שיכולות לסייע לנו להעניק לילדים בחוכמה ולוודא שהנכסים והעסקים שלנו לא יגיעו לידיים שלישיות. הפיתרונות המשפטיים בישראל, שרלוונטיים לכל אדם בעל רכוש ונכסים בארץ, הם בדמות: הסכם מתנה בתנאי, הסכם הלוואה, הסכם ממון ונאמנות.
הסכם מתנה בתנאי יכול לקבוע שבמועד הגירושין או במועד פטירה הדירה חוזרת להורים. הסכם הלוואה יכול להעמיד את הדירה כבטוחה לכסף שניתן על ידי ההורים לצורך רכישת הדירה. הסכם ממון בין בני הזוג עצמם מבטיח שהכלה והחתן יודעים ומודעים לכך שההורים נתנו את הדירה לבן/בת שלהם בלבד ולא לבני הזוג שלהם ומבטיח שלא תהיה להם כל דרישה ו/או טענה בעניין. בהסכם נאמנות ניתן לרכוש את הנכס על שם הילד, אבל לרשום אותו על שם ההורה בנאמנות.
ההסכמים הללו חייבים להיות מדוייקים וניתן לרשום באמצעותם הערת אזהרה על הנכסים המועברים. מומלץ מאוד לחתום על ההסכמים בפני נוטריון לאימות מועד החתימה, משום שהתנאים בהסכמים חייבים להיות ברורים, לרבות המועדים של עריכת ההסכם. פעמים רבות עורכי הדין משלבים את הפיתרונות הללו האחד עם השני ודורשים לשם הגנה רחבה יותר עריכה של מספר הסכמים.
מה קובעים דיני הירושה האנגליים?
במסגרת החוק האנגלי, דיני הירושה על פי דין כלומר כשלא נערכה צוואה – הם שונים. אך גם הם מעניקים את הרכוש במחצה לבן/בת הזוג ומחציתם השנייה, באין ילדים, להורים בחלקים שווים (רבע לכל הורה). במהלך החיים, קיימות גם אפשרויות רבות להענקת נכסים באנגליה, לרבות סוגים שונים של מתנות בתנאי, העברות וקביעת נהנים על פי שטר נאמנות והסדרי פנסיה שניתן לקבוע כי לא יהיו הדירים, אך כן יגנו על הרכוש המשפחתי בתוך המשפחה וימנעו את זליגתו לצד שלישי.
בכל אחד מהפיתרונות הללו נדרש הסכם בכתב, ברור ומותאם לחוק המקומי שחל על המקרקעין (האנגלי או הישראלי). לדוגמה, חוק הירושה הישראלי הוא חוק טריטוריאלי, כלומר, על כל הנכסים במדינת ישראל חלות הדרישות שנמצאות בחוק הירושה הישראלי, ולכן, צוואה שנחתמה בהתאם לחוקי אנגליה לא תהיה תקפה על נכסים או עסקים בישראל, אלא אם כן נחתמה בהתאם לדרישות ולתנאים של החוק הישראלי.
האתגר הגדול הוא לא לייצר את הפיתרונות – זה תפקידם של עורכי הדין שעוסקים בתחום – אלא להכיר בקיומם ולהבין שהם נדרשים. כל שצריך היה לעשות במקרה של ירדנה הוא לפנות לעוד המתמחה בהיבטים המשפטיים של ניהול סיכונים משפחתיים. חשוב לקבל ייעוץ משפטי בהיבט המורכב של דיני המשפחה בכל אחד מהשלבים שבהם רוצים להעניק לילד זכויות בנכסים, ובפרט בשלב העברת מניות חברה – כולן או מקצתן. במקרה של ירדנה, לו הייתה מגיעה להתייעץ איתי, הייתי יוצרת עבורה מנגנון ברור ובהיר, שבנוי מהסכמים, צוואות ובנייה נכונה של תקנון העסק וחלוקת המניות באופן שמגן על העסק המשפחתי מצד אחד ועל אחדות המשפחה מצד שני.
* הכותבת היא בעלת משרד עוד שירי מלכה, הממוקם במגדל ב.ס.ר 3 קומה 16, בני ברק.
Tel: +972-(3)6477383
** כל הנאמר במאמר זה אינו מהווה ואינו יכול להוות תחליף לייעוץ מקצועי ו/או משפטי.
*** כתבה שיווקית
