אחותה הצעירה של סוזי, סופי, עומדת להינשא והמשפחה לוחצת גם עליה. במיוחד כשאנטוני סילבר, בנו של בעל קייטרינג מצליח, שב מלימודיו באוניברסיטה ומתחיל לחזר אחריה. הוא שידוך מושלם – מושא חלומה של כל משפחה יהודית בשכונת המפסטד גארדן סאברב. הוא נראה לא רע, ממשפחה טובה, ויש לו פרנסה. אבל סוזי, שמנסה לבנות קריירה בתחנת טלוויזיה קטנה, פוגשת את דארן. דארן הוא לא יהודי, ובין השניים מתפתח רומן. סוזי מבינה שהיא לא יכולה להסתיר עוד את הרומן, היא מנסה לרצות את המשפחה, ומתחילה לצאת עם אנטוני סילבר. כשמגיע רגע האמת והוא מציע לה נישואין מעל הבמה בחתונת אחותה – היא מסרבת. הסרט מוגדר כקומדיה. האמת שהוא דומה יותר לגרוטסקה על משפחה יהודית, שמתעקשת לא לפספס אף הזדמנות להכניס ביטויים באידיש, כמו: מישפוחה, מחתיינסה, נאחס, בובולה, קבטש, מאכר ועוד – מתובלים בגפילטע פיש, כבד קצוץ ושטרודל.
עידו גולדברג, שמשחק את אנטוני, נולד בחיפה וגדל בסנט ג’ונס ווד. הוא זכה לאהדת הקהל לא רק בשל השרמנטיות שלו אלא בשל משחקו המשעשע והאמין. הוא בן 28 ונכון לרגע זה – אין לו חברה. הוא מתגורר במרכז לונדון בדירה שכורה ומעדיף להתרכז בקריירה שלו. לפגישה שלנו בקפה נרו בגולדרס גרין הוא מאחר, אבל דואג לרצות אותי עם שוקולד. שרמנטי כבר אמרתי?
גולדברג הגיע לאנגליה עם הוריו, איזי ועדי, כשהיה בן עשר. יש לו שני אחים ואחות. סבא שלי היה חלוץ הוא משמיע בעברית צחה בלי שמץ של מבטא. הוא דובר עברית שוטפת, אך מעדיף להתראיין באנגלית. הוא זוקף לזכותו קרדיטים בקולנוע (רשימה חלקית): Uprising, Cedric Claspics, Lauberge Espagnol, Fast Food ובטלוויזיה, בין השאר: Attachment, The Bill, Holby City
האם זהו תפקידך הראשון כיהודי?
שיחקתי תפקיד קטן אבל משמעותי בחיי בסרט טלוויזיה שנקרא התקוממות על מרד גטו ורשה. סבתי נולדה בזמוש בפולין וכל משפחתה נרצחה בשואה.
אבל אתה לא נראה יהודי?
אבי מריגה (לטביה) וממנו קיבלתי את הצבעים הבהירים. כדי לקבל מראה יהודי בסרט סוזי גולד עשו עלי מייק אפ רציני. כדי לקבל מראה ים-תיכוני. ביליתי שעות תחת מכונת שיזוף והשתמשתי בעדשות מגע חומות שכיסו את עיני הכחולות. אולי לא לכל היהודים יש עיניים חומות, אבל הכוונה הייתה לשנות את המראה החיוור, משהוא, שלי.
איך אתה רואה את הסרט?
הסרט הוא על נערה שמנסה למצוא את עצמה ומקומה מבחינה חברתית בין הקהילה בה גדלה לבין העולם הלא יהודי שמסביבה. הנערה הזאת מחפשת אהבה. זה כרוך בהקרבה שאולי היא לא תראה את משפחתה או את חברותיה לעיתים קרובות כמו קודם.
מאמרים קשורים
ואת דמותך כאנטוני סילבר?
יצרתי דמות של בחור שחושב כל הזמן רק על עצמו. יש לו הופעה נאה ואופי די חזירי. אבל אני לא ממש יכול לקרוא לו חזיר או בן זונה כי הוא קהה מבחינה רגשית ביחסיו עם סוזי. האם הוא חומרני? אני לא בטוח. הוא רואה את הכבוד שאביו מקבל מהקהילה וזה מה שדוחף אותו לעשות כמוהו. הוא צריך לצידו רעיה כי זה טוב לעסקים.
היה לך קשה לבצע את סצינת המיטה?
נהניתי מכל רגע של עבודה על הסט, מהפגישה הראשונה שלי עם סאמר פניקס (שמשחקת את סוזי) ועד לרגע הצילומים, כל תהליך החזרות היה מיוחד. הסרט עצמו נעשה עם קלילות, וגם הסקס שלנו לא היה מסעיר. סצינת המיטה אמורה הייתה להראות מצב בו שני הטיפוסים נמצאים ברגע אינטימי ולמרות זאת הם כל כך רחוקים זה מזו.
מה דעתך על המשפחה היהודית בסרט לעומת משפחה ישראלית?
למרות שלכאורה נראה שהמשפחה לא ממש מתפקדת ביחד – יש להם אהבה ללא תנאים כמו שאצלנו. להרבה מיעוטים אתניים יש את זה. אני חושב שזה עובר בסרט למרות שרוב הזמן האמא צורחת וצווחת על בן הטיפש-עשרה. אחרי הלוויה של הסבתא, למשל, הם ביחד וזה בא לידי ביטוי.
ואם אתה עצמך הייתי במצב שבו תרצה להתחתן עם לא יהודיה, היית נתקל בהתנגדות?
אני חושב שזה היה משנה לאמא שלי ובוודאי שלסבתא. אבל בסופו של דבר, אם אני אמצא מישהי שתאהב אותי כמו שאני אותה זה לא יהיה חשוב. אחרי הכל, הורי הביאו אותי למדינה שרוב רובה לא יהודי אז זו החלטתם. ואם היה חשוב להם במיוחד שאנשא ליהודיה הם היו נשארים בארץ.
מה אתה זוכר מילדותך בישראל?
כשאני חושב על ילדותי במושגים של תמימות אני זוכר את ישראל. החלום שלי לשחק התחיל בישראל כשהייתי בן שמונה. הייתי בביתו של בן דודי וצפינו בסדרה בוננזה. אני זוכר שהושפענו מסיפורי הקאובוי, וכשבן דודי ניסה לירות בי בהשראת הסרט – גיליתי את הכיף בלשחק את המת. חוץ מזה אני לא ממש זוכר את חיי שלפני לונדון. אבי הגיע לארץ לחופשה אחרי שלמד אדריכלות בלונדון. שם הכיר את אמי, ילידת ירושלים שעבדה כמזכירה רפואית בביהח כרמל. לאבי יש אח תאום והיה להם משרד בחיפה. דודי נשאר עם משפחתו ואבא העדיף לחזור ללונדון. המעבר לא היה כרוך במשבר, הוא זכור לי כחוויה מרגשת. למדתי בביהס ‘טאוור היל’, אחכ עברתי ל’המפסטד’ וסיימתי ב’ג’יי.אף.אס’.
איך התחלת בקריירה של שחקן?
לא בורכתי בעשייה אקדמית במיוחד. עזבתי את בית הספר בגיל 16 והשתלבתי בתעשיית הקולנוע בתפקידי ניצבים מבלי ללמוד משחק. מדי פעם קיבלתי תפקיד עם כמה שורות, ובמשך הזמן קיבלתי יותר ויותר תפקידים, ויותר גדולים. כיום אני לוקח קורסים קצרים במשחק, מעוניין ללמוד גם צילום – וחושב כמה מוזר לי לשבת מולך ולהתראיין.
היית רוצה לשחק בקולנוע בישראל?
זה יהיה חלום. לא בטוח שיש לי את המבטא הנכון, ואם צריכים שחקן לתפקיד אנגלי. בסרט כנפיים שבורות לילד הקטן קוראים עידו, והעלילה מתרחשת בחיפה. ראיתי את הסרט עם אמא והרגשתי איך נעצרה נשימתה כשהילד נפל לבריכה הריקה ואיבד את ההכרה. זה החיבור שלנו לישראל.
