יותר מ?15 שנים עברו מאז גמר ליגת האלופות הדרמטי ביותר בכל הזמנים הניצחון של מנצסטר יונייטד על באיירן מינכן 1-2, חרף פיגור 1-0 בדקה ה?89. במאה ה?21 הניפו רק עוד שלוש זוכות אנגליות את הגביע האירופי: ליברפול 2005, מנצסטר יונייטד 2008 וצלסי 2012, ואף אחת מהן לא ניצחה ב?90 או 120 דקות. מאז קמפ נואו 1999, האנגליות מניפות את גביע הצמפיונס רק דרך דו?קרב בעיטות 11.
ועכשיו מתחילה עוד עונה של ליגת האלופות, ושוב מיוצגת מולדת הכדורגל על ידי ארבע קבוצות, ושוב יש לכל אחת מהן אמביציות גבוהות, אבל בעיקר אתגרים קשים ושונים אחרי קיץ ללא רחמים.
צלסי הייתה אלופת אירופה רק לפני שנתיים, אבל אולי דווקא בגלל זה המשימה שלה נדמית כקשה מכולן. לא משום שהיא פחות טובה, אלא מפני שלה לא יסלחו על תקרים ומהמורות. זוזה מוריניו לא הצליח מעולם להגיע עם הכחולים לגמר האלופות. בעיניים כלות הוא ראה כיצד מאמן טירון, רוברטו די מתיאו, לוקח את החבורה מסטמפורד ברידג כל הדרך לפסגה האירופית.
מה שאומר שדבר פרט לגמר לא יירצה את מוריניו, ולבטח לא את בעל הבית שלו, רומן אברמוביץ. על אחת כמה וכמה כאשר צלסי מודל 2015 אכן החלה את העונה הנוכחית תוך כדי הפגנת רפרטואר מרהיב של יכולות, ובינתיים אפילו לא איבדה נקודה. בעונה שעברה היא נכנעה לאתלטיקו מדריד, שבאמת עלתה עליה בכל פרמטר. השנה הצטרף לצלסי האיש שעשה את הנזק אשתקד דייגו קוסטה. פרט לחלוץ הנפלא, היא גם השתדרגה ברכש משובח בקישור ובהגנה, ועל הנייר הסגל שלה נראה כבשל ביותר לטעון שהשמיים הם הגבול. זה מה שיהפוך כל נפילה לכואבת ומתוקשרת שבעתיים.
האתגר של השכנה הלונדונית ארסנל הוא שונה בתכלית. איש לא באמת מאמין שארסן ונגר והתותחנים מסוגלים להוביל קמפיין על כל הקופה האירופית. למרות שארסנל מופיעה זו השנה ה?17 ברציפות בשלב הבתים, היא נאלצה לעמול ולהזיע על מנת להגיע אל חוף המבטחים דרך הפלייאוף ומול יריבה צנועה יחסית, בשיקטאש הטורקית.
מעבר לזאת, ארסנל אמנם שוב הכניסה יד עמוק לכיס בחלון ההעברות, אבל רכישת אלכסיס סאנצז המעולה מברצלונה, ודני וולבק סימן שאלה אנגלי היכול להתפתח לכאן או לשם עדיין לא מכניסה אותה לקטגוריית הפוטנציאל הגדול באמת. אחרי בצורת של תשע שנים, קיבלו בקיץ אוהדי ארסנל תואר ראשון – הגביע האנגלי. אבל אצל רובם לא השתחררה צהלה כבירה, אלא בעיקר אנחת רווחה. הם עדיין סבורים שהמועדון שלהם לא מספיק תחרותי (בשוק הרכש), לא מייצב את המחלקות הפגיעות (הגנה, במיוחד אחרי עזיבת תומאס ורמאלן), ולא בנוי לריצות ארוכות טווח באנגליה ובאירופה במקביל. מהבחינה הזו, ובניגוד גמור לצלסי, ארסנל יכולה להפתיע רק לטובה.
מכל האנגליות הנוטלות חלק בליגת האלופות, דווקא האלופה מנצסטר סיטי היא הכי בוסרית. גם מבחינת התקופה הקצרה יחסית שהיא חוסה בצלו של המפעל היוקרתי בתבל, ובעיקר בשל הישגיה הדלים. ככל שסיטי השתמשה בכסף הענק של השייחים מן המפרץ להעפיל אל ראש הפודיום האנגלי פעמיים אליפות, פעם גביע תוך ארבע עונות כך הזכירה לה אירופה שאת מבחן הבגרות האמיתי היא עדיין לא עברה.
סיטי הודחה בשנה שעברה על ידי ברצלונה, כמעט ללא תנאי, ודווקא כשדומה היה שהספרדים בנסיגה. בעונה שלפני, היא לא שרדה מאבקים מול אריות נוספים באיירן מינכן וריאל מדריד. סיטי גם הייתה הקיץ הצנועה שבקונות. היא התחזקה בשחקנים אפורים, לפחות יחסית לשמות הנוצצים שהגיעו אל יריבותיה, ובמיוחד אל שכנתה מאולד טראפורד. והנה, גם העונה לא בדיוק האירה ההגרלה פנים לסיטיזנס. באיירן מינכן, צסקא מוסקבה ורומא ממתינות לה כבר במשוכת הבתים. זה עומד אפוא להיות מבחן מפרך, אבל אם מנואל פלגריני והתכולים שלו ישרדו את הבית המוקדם יכול להיות שהגיבוש והניסיון יזניקו מומנטום טרי לחלוטין. אחרי הכול, עם דיוויד סילבה, וינסנט קומפאני, יאיא טורה וסרחיו אגוארו בהרכב יש לסיטי אורות בוהקים בקצה המנהרה.
האתגר של ליברפול הוא מאריו באלוטלי. למעשה, האתגר של המרסיסיידרס הוא להתגבר על החור והבור והפיר והקיר שיצר לואיס סוארז עם מעברו לברצלונה. דבר לא ישווה כנראה ל?31 השערים ו?20 הבישולים שהנשכן האורוגוואי הביא לאנפילד אשתקד. אבל הבחירה של ליברפול בסופר?מאריו במקומו היא גם יוצאת דופן וגם בעייתית.
כי הנה, ברגע שהאדומים מוותרים על האופי הנשכני של טראבל מייקר גאון אחד, הם מכניסים לנעליו סופר?טראבל?מייקר. באלוטלי האיטלקי הוא כדורגלן פחות טוב מסוארס. אבל עדיין, ביום טוב, מדובר בחלוץ מצוין עם פוטנציאל עתיר. רק שהימים הטובים של באלוטלי מעטים מדי, והצרות והסקנדלים על ומחוץ למגרש רבים מדי.
ברנדן רוגרס לוקח הימור קולוסאלי. אם יצליח, לא זו בלבד שליברפול תהיה אימתנית, כמו בסרטים משנות ה?80, אלא שהמאמן והמועדון ייזכרו לעד כמי שהצליחו לרסן את השור המועד ולנתב את כישרונו אל הקרקע היחידה החשובה כר הדשא. אבל, והיה אם הבאלוטלי ייצא למריו, או להפך הסכנה היא שכל הקבוצה והמועדון ייגררו למקומות הנמוכים של האנפן טריבל. מה שבטוח: מעניין זה יהיה לאורך כל המסלול.
ויש עוד קבוצה אחת עם עוד אתגר מונומנטלי. רק שהיא, מנצסטר יונייטד, לא תהיה השנה בליגת האלופות, גם לא באירופה. במקום זאת, היא תנסה בעונה הזו להבטיח שנכתוב על האתגר האירופי שלה לקראת העונה הבאה. מי יודע, אחרי ששלפה מארנקה המחאות בסך 160 מיליון פאונד בחודשיים האחרונים, אולי הסיפור שלה יהיה המרתק ביותר, למרות שהוא לא ייצא העונה מתחומי האלביון אל היבשת.
________________________________________________
משחקי הכדורגל הקרובים בלונדון
אליפות אירופה
יום ה’, 9/10. אנגליה-סן מרינו (אצטדיון וומבלי, 19:45).
הפרמיירליג
יום ש’, 13/9. ארסנל-מנצ’סטר סיטי (אצטדיון האמירויות, 12:45), צ’לסי-סוונזי סיטי
(סטמפורד ברידג’, 15:00).
יום ש’, 20/9. ווסטהאם-ליברפול (אפטון פארק, 17:30), טונטהאם-ווסט ברומיץ’ (ווייט הארט ליין, 15:00), קווינס פארק-סטוק סיטי (לופטוס רואד, 12:45).
יום ש’, 27/9. ארסנל-טוטנהאם (אצטדיון האמירויות, 17:30), צ’לסי-אסטון וילה (סטמפורד ברידג’, 15:00).
יום ש’, 4/10. טוטנהאם-סאות’המפטון (ווייט הארט ליין, 15:00).
יום א’, 5/10. ווסטהאם-קווינס פארק (אפטון פארק, 16:15), צ’לסי-ארסנל (סטמפורד ברידג’, 14:05).
