יובל שנים לאחר מכן, אותם בחורים בעלי הבלורית ינסו לשחזר את הרגעים הקסומים האלה באיצטדיונים הלונדוניים. טוב, חוץ מהבלורית.
אם קליף ריצ’ארד היה משתתף בצעירותו בתחרות מסוג ‘כוכב נולד’ הוא היה לבטח זוכה. תנועותיו על הבמה אומנם מזכירות קפיץ נוירוטי מתנדנד, אך קולו צלול ונקי והוא בעל כריזמה שיודע לשלהב את הקהל כשצריך, אפילו ללא להקת צללים מלווה. בתחרות הטניס של ווימבלדון 1996, כשהמשחקים הושבתו בעקבות הגשם, הוא שלף מהמותן להיטי עבר מאולתרים, כמו The Young Ones ו-Summer Holiday, אותם שר למקצבי מחיאות הכפיים של הקהל כשבאופן ספונטני התגבשה מאחוריו להקת טניסאיות מלווה. אם הגשם לא היה פוסק הוא מצידו היה ממשיך לשיר עד רדת החשיכה.
‘הצלליות’ היא כנראה להקת הרוק האינסטרומנטלי המצליחה ביותר בעולם. למעשה, אם מחברים את מספר הלהיטים של ‘להקת הצלליות’ (25), יחד עם להיטי ‘קליף ריצ’רד והצלליות’ (33), מתברר כי הם הצעידו במצעד הבריטי יותר להיטים מהביטלס. מלהיטיה הידועים אפשר למנות את Apache ו-Atlantis בנוסף לגירסאות כיסוי אינסטרומנטליות רבות. את הלחן המוביל של הקטעים מנגן ג’נטלמן אנגלי גבוה, מחויך וממושקף קצת יתר על המידה בשם האנק מארווין. הגיטרה החשמלית שלו מפיקה צליל נקי, רועד ומהדהד, שמאפיין את הסאונד של הלהקה, והפך לשם דבר בעולם המוזיקה.
החיבור בין ריצ’ארד לבין ‘הצלליות’ עובד ואי אפשר להתווכח עם העובדות ההיסטוריות. אומנם הם ניסו להתחדש ולהתקדם עם מוזיקת המיינסטרים של התקופות השונות, אך הבינו אי שם בשנות ה-80′ שכנראה אין טעם לנסות דברים חדשים ועדיף להם לרצד על גבי מרקעי הנוסטלגיה בשחור-לבן. בדיעבד מסתבר שגם זה פועל לטובתם, והקהל הצמא לטעם של פעם כבר רכש כמעט את כל הכרטיסים להופעותיהם בלונדון. ההיסטריה חוזרת? אם גם בכם נוגע גל געגוע, יהיה לכם קשה להתאכזב מהופעתם.
