אילו שר החוץ הישראלי היה נפגש במהלך ביקור רשמי בממלכה המאוחדת עם פעילים המזוהים עם אותם ארגוני סירוב, הידועים בהרגלם לזרוק אבנים בימי שישי על חיילים בריטים, ואותו שר עוד היה מגדיר את זורקי האבנים מגני זכויות אדם – אין ספק שסערה דיפלומטית הייתה פורצת במהירות.
משום מה, כאשר נציגי הממשלה של הוד מלכותה מתנהגים כך במדינה בעלת ברית במזרח התיכון, השתיקה רועמת. בנובמבר 2010 נסע וויליאם הייג במיוחד לאיזור רמלה, כדי להיפגש עם פעילים מהארגונים, שגרמו נזקים של מאות אלפי שקלים לגדר ההפרדה (שהוקמה כדי להגן על אזרחי ישראל מפני פיגועי התאבדות) וגם אחראים על פציעתם של מאות חיילי צהל.
ב-20 באפריל 2011 השתתף הקונסול הבריטי בירושלים, יחד עם דיפלומטים ממדינות אירופיות אחרות, בכנס השישי בבילעין – על פי דיווח של תומכי הכנס. הסדנאות כללו נאומים של חברי החזית העממית לשחרור פלסטין (ארגון טרור על פי הגדרת האיחוד האירופי) והחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין.
במהלך הכנס שמעו המשתתפים דברים מפיו של מרואן ברגותי, שנדון לחמישה מאסרי עולם על חלקו ברצח אזרחים ישראלים בפיגועי טרור. הם הקשיבו למוחמד חטיב, אשר התלונן שהרשות הפלסטינית מטרפדת אינתיפאדה שלישית ולמוסטפא ברגותי, שקיבל מחיאות כפיים סוערות, כאשר הכריז: מצבנו לא ישתנה ללא התקוממות עממית. כאשר נדרש לתרגם את דבריו לאנגלית לטובת האורחים המכובדים, טען ברגותי שכוונתו הייתה להתקוממות בלתי אלימה. עיתונאי שנכח באירוע הביע ספק אם כך הובנו מילותיו עי צעירים פלסטינים, ששמעו אותו בערבית.
אלו הן רק שתי דוגמאות מהמסרים הכפולים שממשלת בריטניה הנוכחית שולחת לציבור הישראלי. מצד אחד, באירועים חגיגיים כמו זה של ה-CST במרץ האחרון או ארוחת צהריים עם ידידי ישראל במפלגת השמרנים, ממהר דיוויד קמרון להכריז על אמונתו בישראל. מצד שני, באנקרה ביולי האחרון הוא דרש תנועה חופשית של בני אדם וסחורות מרצועת עזה ותיאר את מעוז החמאס כמחנה מעצר.
אבל ייתכן שבקרוב מאוד, דיוויד קמרון האמיתי יצטרך ליישר קו. במידה וירח הדבש בין החמאס לפתח, שנרקם בימים אלה, יחזיק מעמד – בריטניה, כמו שאר אירופה, תצטרך להחליט אם היא זונחת את תנאי הקוורטט וממשיכה לעשות עסקים עם ממשלה בה יושבים חברים בארגון טרור (על פי הגדרתה) המסרב להכיר בישראל וממשיך באלימות וטרור, ללא כוונה להגיע להסכם שלום.
לא בטוח שאנחנו הישראלים יכולים לצפות מראש לאיזה כיוון הבריטים וחבריהם באירופה יפנו, אבל סוף-סוף נדע, על סמך התוצאות, מה הסתתר בשנה האחרונה מאחורי כל המסרים הכפולים שקמרון ואנשיו דאגו להעביר לנו. וגם זה משהו.
הכותבת הינה פובליציסטית ובלוגרית ישראלית ילידת אנגליה.
