אז נכון, זה לא כל כך כיף ששני שרים, אחד שר אוצר לשעבר ואחד בעל דיבור ישיר עם אלוהים, הולכים לקלבוש. אבל מנגד – המדינה שלי שלחה אותם לשם ללא כחל וזרק, ללא פקפוקים ובטח שללא הנחות. והנה – זאת חצי הכוס המלאה שלי לכבוד החג הזה!
השבוע גם התחיל משפטו של קצב. זוכרים את קצב? האנס, לכאורה, מקריית מלאכי? הנשיא לשעבר שאהב לסגור את התריסים בלשכה שלו, במיוחד בקטעים שגילה, אשתו, ישנה והפקידה א’ נכנסה עם חצאית לחדר? זוכרים? נו, הנשיא שלכאורה, אהב לדחוף להן יד, אצבע ומה שאפשר היה להכניס, במיוחד אחרי טכסים עם אישים רמי דרג? אז המשפט של החולירע, לכאורה, הזה, נפתח השבוע ובדלתיים סגורות, דווקא. אז נכון, זה לא אושר גדול שנשיא לשעבר מואשם באונס ובעשר הטרדות מיניות, לא כולל את אלה שלא תפסו, אבל מצד חצי הכוס המלאה – המדינה שלי לוקחת אותו למשפט שייגמר כנראה, לא בפשרה ולא בחצי פשרה אלא דווקא בכלא, כך אני רוצה להאמין, וזאת דווקא מדינה שאני כן רוצה לחיות בה.
זוכרים את אולמרט? ראש הממשלה היחידי שהצליח לנהל שתי מלחמות בקדנציה אחת תוך כדי עישון סיגר ונסיעה בלתי פוסקת לחול על חשבון המדינה, או התמת, או מה שבא קודם? נו, ראש הממשלה שהרגע הודח והלך הביתה, ודקה לפני זה הספיק להעליב את ההורים של גלעד שליט ולהודיע לעולם שיש קווים אדומים שלא עוברים ולכן גלעד שליט נרקב בכלא, (וואו, איך אני מקווה שהבחור עדיין חי – אם אפשר לקרוא לזה בכלל חיים?) אז השבוע הוגש גם נגדו כתב אישום חמור נורא, הקשה ביותר שהוגש נגד ראש ממשלה בישראל או בכלל. אני חושב אגב, שחוץ מבגדד בירת עיראק – אין כמות כזו של אישי ציבור שפשעו, גנבו, לקחו ואנסו. אבל מצד חצי הכוס המלאה – אני כל כך שמח שהמדינה לא הרימה ידיים והעמידה את האיש היהיר הזה למשפט. ויכול להיות שבניזרי, הירשזון וקצב יצטרכו לשמור לו מקום – כי אולי, לראשונה בישראל, יושלך ראש ממשלה לכלא.
ולצד כל האירועים המשמחים האלה, חגגתי השבוע את יום הולדתי ה-48. כן כן, לא ילד ומצד שני עדיין לא סיעודי. מצד שלישי לא פשוטים החיים בלבנט ואחרי כל כך הרבה שנים, אחרי יותר מעשר מלחמות, אחרי הצלחות, כישלונות, שמחות, נשים וטף – אני חושב שהבנתי את מהות החיים: לנסות לסדר חיים אחרים. החיים הם כן מה שסיפרו לנו – רק לא הסבירו שאפשר לשנות את המציאות, ובשביל זה אני קם כל בוקר ולמען זה אני יוצא מדי יום לעבודה. יש דברים מקסימים שצריך עבורם לשנות את החוק בכדי שאפשר יהיה לשמור עליהם כמו שהם, כי פה הרי כל הזמן הורסים ומזיזים ולא חשוב כמה לדברים יש ערך היסטורי. ויש את הדברים הנוראים בימים האיומים שצריכים לחלוף מן העולם.
יום אחד גם אתם, אחי הלונדונים, תחזרו למולדת הישנה, ואני רוצה להחזיר לכם אותה במצב טוב, כמו יד ראשונה מרופא ולא כמו יד שנייה מעיתונאי. ועד אז שיהיה רק טוב. הלוואי שגלעד כן יחזור הביתה למרות כל הרעים שעומדים בדרך מהצד שלהם (בעיקר), ומהצד שלנו (לא מעט). שנה טובה ממני השורד ב’אלט-נוילנד’.
