בשנת 2007 ציינו לראשונה בארצות הברית את RSD הידוע בישראל כ”יום חנויות התקליטים”, קמפיין שנועד לעודד צרכנים לרכוש תקליטים מחנויות תקליטים עצמאיות ולהגדיל את התמיכה בעסקים מקומיים אלה. מאז, RSD הפך למסורת וחג בינלאומי בו חנויות התקליטים ברחבי העולם מציעות את מרכולתן במבצעים משתלמים לצד מכירת פריטים מיוחדים שיוצאים במיוחד ליום הזה. מאז התקופה ההיא בה היה צורך בעידוד וחיזוק הענף החלש והקטן השתנו דברים רבים בשוק ובהרגלי הצריכה של חובבי המוסיקה ברחבי העולם. בכל שנה שעוברת מכירות התקליטים שוברות שיאים חדשים בארה”ב ובעולם כולו, שחקניות חדשות נכנסות לזירה במטרה לשים ידן על נתח מהעוגה ואפילו רשת מכירת התקליטים הענקית Tower Records שפשטה רגל לפני כ-15 שנים הודיעה לאחרונה כי היא מחדשת את פעילותה ובינתיים השיקה אתר מכירות און-ליין.
נתוני מכירות התקליטים של השנה החולפת הדהימו את כל העולם. על פי ה-RIAA, איגוד תעשיית המוסיקה האמריקאי, ב-2020 מספר מכירות תקליטי הויניל גבר על מספר מכירות הדיסקים, שיא הכנסות שעומד על 232 מיליון דולר, שיא חדש מאז שנות השמונים. בשבוע שקדם לכריסטמס, נמכרו בארצות הברית יותר מ-2 מיליון תקליטים, מספר מכירות התקליטים (לשבוע) הגבוה ביותר בהיסטוריה.
ומה קורה בבריטניה (ועוד בתקופת הקורונה)?
גם בממלכה המאוחדת נשבר שיא, הארגון שמייצג את תעשיית המוסיקה בממלכה, ה-BPI, מדווח כי במהלך שנת 2020 נמכרו חמישה מיליון תקליטי ויניל, שיא מכירות התקליטים בממלכה המאוחדת מאז תחילת שנות התשעים של המאה הקודמת. מה גרם לכך? אין סיבה וודאית אך ככל הנראה הזמן הפנוי בבית שנכפה על כולנו, גרם לחובבי מוסיקה רבים לרכוש יותר תקליטים בכדי לכפות על כך שלא התקיימו הופעות במהלך השנה או בכדי למלא ולהנעים את הזמן בבית במהלך הסגרים. ומה עם חנויות התקליטים? חלק גדול מאוד מהן הבינו שאם לא יפעלו מהר לבניית מודל מכירות און-ליין הן יהיו בבעיה, רוב החנויות כן עברו להפעלת מכירת תקליטים ברשת אך סבורני שככל הנראה כמו בכל ענף אחר, גם בקרב חנויות התקליטים העצמאיות ודאי יש נפגעים.
בעיניי, אין תחליף למוצר הפיזי, החוויה שבחיפוש אחר תקליט מסוים, טקס הנחת התקליט על הפטיפון, ההאזנה הקשובה לרצף המוסיקלי בלי לדלג על רצועות האלבום, העטיפה, שרוול התקליט וחוברת המילים והקרדיטים, כל אלה הופכים דבר פשוט ויום-יומי לרגע מרוכז ומכובד. לא פעם נכנסתי לחנות תקליטים במטרה לרכוש תקליט מסוים ויצאתי עם תקליטים אחרים, עם סיפור או אנקדוטה חדשה שלמדתי על אלבום או אמן, ובמקרה הטוב ביותר – גיליתי מוסיקה חדשה ומצוינת שלא הכרתי קודם לכן. אני מאמין שבעלי חנויות תקליטים והמוכרים בהן לא שם בכדי להרוויח, הם שם כי העיסוק הזה עושה להם טוב על הנשמה, כי הם מאמינים במוסיקה ובהפצה שלה לאוזניים רבות ככל האפשר שכן מוסיקה היא בשבילם (ובשבילי) האומנות העילאית ביותר.
המלצות לחנויות התקליטים השוות בלונדון – מוזמנים לתמוך בעסקים מקומיים:
שלושה סניפים של “פלאשבק” ממוקמים ברחבי העיר (איזלינגטון, שורדיץ’ וקראוצ’-אנד), בשגרה לקוחות בעלי טעם מוסיקלי מסוים היו הולכים לחנות מסוימת ששמה דגש על סגנונות מסוימים אבל בקורונה, בחנות האון-ליין, יש הכל.
חנות התקליטים שממוקמת בסוהו שייכת לחברת התקליטים המצוינת בעלת אותו השם. חברת הבוטיק מוציאה לאור מחדש אוצרות מוסיקליים אבודים מאפריקה, המזרח התיכון ודרום אמריקה.
מוסד ידוע בקרב אספני התקליטים, חנות המתמחה בין היתר בג’אז, סול, רגאיי ומוסיקת עולם.
- Rough Trade
בחירת העורך! חנות מיתולוגית שהיא גם לייבל מיתולוגי המתמחה ברוק, אלקטרוניקה ושאר אלטרנטיבות.
אחת מחנויות תקליטי הפאנק הוותיקות והידועות ביותר בלונדון, מעבר למבחר הגדול והמגוון של רוק ניתן למצוא גם מרצ’נדייז ופריטי פאנק ייחודיים.
