שלום חבריי הלונדוניים, אתם בטח כבר יודעים את תוצאת הבחירות בארצות הברית, ומילים אלו נכתבות לפני ההכרזה על הזוכה. האם גם אתם הייתם בהיסטריה הכללית בבחירת מנהיג העולם החופשי בין האישה המצוינת, שניחנה אמנם בכריזמה של בת יענה, לבין המטריד מינית לכאורה, פושט הרגל לכאורה, היצור הדוחה בעולם לכאורה – דונלד טראמפ. בישראל נראו סימנים של היסטריה מסוימת. לא בקרב העם, אבל בתקשורת המעולפת. זה היה בחדשות כל הזמן, על המסך כל היום…
האירוע הכי חשוב. מי יהיה המנהיג הבא שיהיה החבר הכי טוב של ביבי? או לא. ביבי לא סיפר, אבל הוא מאושר אם זה יהיה הדונלד. הוא קצת מתבייש להגיד את זה, כי איך אפשר לתמוך במיזוגן הזה? איך אפשר להגיד באור יום – זה האיש שאני רוצה שיהיה המלך הבא? אתם רגילים למלך ומלכה, נכון? אנחנו טיפה פחות, אבל מבינים בכל לבנו שזה האיש שיגיד לנו מה לעשות, ואנחנו מניחים שנתניהו מתבייש להגיד שהוא ישמח להיות משנה למלך החדש. כבר חודש שאמרתי שלהילרי כנראה נגמרו הסיכויים, והוא?הוא האיש החדש שלנו. והכל כל כך מתאים. בירושלים ביבי, ברוסיה פוטין, בוושינגטון טראמפ… איזה עולם נפלא. האם אפשר לרדת? לא, זהו שלא.
אם אני צודק וטראמפ הוא המנהיג הבא, אין ממש לאן לברוח. אפילו החללית שטסה לאחרונה למאדים התרסקה ברגע האחרון. אין תקווה. איך קרה שהעולם הזה נהיה כל כך משוגע? מתי זה קרה? גם אם הילרי ניצחה, בואו נודה שזה היה קרוב, לא? למה כל כך נמאס למיליוני אנשים מהשיטה הישנה שבה פוליטיקאים בינוניים ומעט מושחתים עושים רק מה שטוב בשבילם? מתי העם הבין שהשיטה רקובה ולכן צריך מנהיגים שהם אמנם לכאורה מושחתים, אבל לפחות מחריבים כל דבר שפעם היה נחשב לטוב?
אצלנו, למשל, מירי רגב היא שרת התרבות. אני לא אכנס עכשיו אפילו לשנייה לשאלה אם מירי רגב היא תרבותית או לא, אבל בואו נגיד שכנראה אימא של מירי לא פיללה שהילדה שלה תהיה אחראית על התרבות. על הרבה דברים אחרים כן – לא על התרבות. או למשל, נתניהו הוא גם שר התקשורת. אנחנו יודעים כמה אבא של נתניהו אהב את הארץ הזו, כמה אהב את ילדיו. אני בטוח שהוא לא סימן את ביבי שלו כשר התקשורת, שיעשה הכל כדי לסגור את השידור הציבורי בישראל.
אבל הנה – ביבי הוא שר התקשורת, מירי רגב היא שרת התרבות, אביגדור ליברמן הוא שר הביטחון והאיש הזה וטראמפ, שלכאורה, כמובן, גם אנס ילדה בת 13, כפי שפורסם באמריקה, הוא המנהיג הבא שלנו. למה? כי נמאס לכולם מכולם. כי משהו בשיטה הפסיק לעבוד. כי אפילו הבריטים, שזה אתם, החליטו לעזוב את אירופה הקלאסית. לכולם נמאס.
ואני קם בבוקר, הילד החדש שלי (יחסית) חולה, הילד האמצעי שלי התחתן הרגע ומחפש את דרכו בחיים, הילדה שלי בצבא, אשתי מנסה לנשום באופן עצמוני וזה לא הולך לה פשוט, ואני מסתכל סביב ולא ממש מבין לאן כל זה הולך ולמה אנחנו מתעוררים בבוקר הבא. אתם יודעים? כלומר, מבינים לאן כל זה הולך? שתפו אותי, כי אני הפסקתי להבין. שיהיה רק טוב, חברכם מהממרח התיכון שמתגעגע למעט הגיון.
