בחירת בית ספר אינה עניין פשוט והשיקולים מגוונים: מיקום, תדמית, רמה אקדמית ואופי האוכלוסייה שמזוהה איתו. ישראלים באנגליה נוטים לבחור בית ספר יהודי או כזה שנחשב פופולרי בקרב ישראלים אחרים. בתי הספר, מצידם, לא מחפשים ישראלים באופן מיוחד, והעדפת מוסד מסוים על פני אחר, גם אם לא יהודי, היא במידה רבה תוצר של המלצות ושמועות מפה לאוזן בקהילה.
זמן רב הסתובבה שמועה שבית הספר היסודי הלא יהודי, המפסטד גארדן סברב, לא פועל ביום כיפור, בשל המספר הרב של הישראלים שלומדים בו. יעל קול-סלחטר, אם לארבעה תלמידים – בן, תום, בר ודרור – מפריכה את האגדה: לא רק שהוא פתוח ביום כיפור, אלא שיש אפילו ישראלים שמגיעים ללמוד ביום זה, ובכל זאת, בבית הספר יש אחוז גבוה של ישראלים, בשל מיקומו והעובדה שאנחנו מרגישים שם בבית.
המפסטד גארדן סברב אינו פונה לישראלים באופן מיוחד. בית הספר מקפיד על רב-תרבותיות וחוגג את חגי הדתות השונות כשביהדות הדגש הוא על חנוכה ופסח. סיוע בשפה האנגלית, מקבלים תלjavascript:TransferIt(9823,’left’);מידים ישראלים חדשים מתלמידים ותיקים.
עברית כמושא לגאווה
בתי הספר היהודיים בלונדון נחשבים לפרו-ישראליים. מעבר ללימודי יהדות וחגי ישראל, הם לומדים עברית כשפה מדוברת וחוגגים את יום העצמאות כחלק בלתי נפרד מבניית זהות התלמיד. הורים ישראלים רבים נמשכים לזה, כמובן, מעצם העובדה שילדיהם חווים את החגים באופן דומה לחוויותיהם מילדותם בישראל, וגם מרוצים מכך שהילדים יכולים להתגאות בבית הספר בשליטתם בעברית, ולא הופכים מנוכרים לה, כפי שקורה לילדים שלומדים בבתי ספר אחרים, ויעידו על כך, בצער, הוריהם.
מצד שני, כדאי לדעת שנהוג לתרום סכום חודשי לבתי הספר היהודיים, גם אם אינם פרטיים. התרומה אומנם אינה חובה, אבל מאוד מקובלת. מרבית בתי הספר היהודיים גם דורשים השתייכות של ההורים לבית כנסת, מה שמקומם חלק מההורים, בעוד שאחרים בולעים בהכנעה את הצפרדע כדי לשלב את הילד במסגרת המבוקשת.
בית ספר יהודי ללא רישום בבית כנסת
אחד מבתי הספר היחידים שאינם מתנים השתייכות לבית כנסת הוא בית הספר היסודי עדן במזוול היל, שסוגר עכשיו שנה שנייה. זהו בית ספר יהודי לכל דבר, שחרט על דגלו סבלנות וסובלנות. הוא מתחזק מטבח כשר, מספק שיעורי עברית ולימודי יהדות, ומצד שני, מקבל לשורותיו גם תלמידים שאינם יהודים. התלבושת אינה כוללת כיפה או ציצית ובמסגרתו לומדים גם על חגים לא יהודיים (במינון נמוך).
אייל גונן, שבתו לירי בת ה-6.5 לומדת שנה שנייה בעדן (year1), מצהיר שבית הספר הוא כמו משפחה. ההורים מתנדבים לעזור, נוצרו חיי קהילה. גם הפן החינוכי מאוד מושקע. הייחוד שלו הוא שהוא קטן וחדש והכול באווירה טובה. הוא גם פונה למכנה המשותף הרחב ביותר, גם בדת שלנו וגם בין הדתות, כך שכולם מרגישים בו נוח… המשפחות הלא יהודיות השתלבו בצורה יפה ואפילו התארחו בבית כנסת – מה שכמובן לא מובן מאליו. כיום, בעדן יש שתי כיתות ובשתיהן נציגות ישראלית.
הזרם הרפורמי
בית ספר יסודי פופולרי נוסף הוא עקיבא הרפורמי, שממוקם בפינצ’לי. המבנה החדש והרמה האקדמית הם אבן שואבת לתלמידים רבים. רשימת ההמתנה ארוכה ומי שמצליח להשתחל נחשב בר-מזל. בבית הספר מציינים שישראלים מגיעים אליו לבד ואינם זקוקים לתיווך מיוחד. הם מצהירים כי בית הספר מלמד את תלמידיו להיות שמחים, בעלי ביטחון, בעלי ידע ואוהבי ישראל.
מירי בן שטרית, אם לזוהר בת 10 (בתמונה הקטנה למעלה) שלומדת בעקיבא זו השנה השישית, מציינת שבית הספר מעודד את שילובם של הישראלים: בית הספר חוגג את יום העצמאות, תורם לעמותות ישראליות ואף מלמד עברית. בחרנו בו כי אהבנו את העובדה שמצד אחד, מדובר בבית ספר בצמיחה, ומצד שני, הוא מאוד קהילתי. בשנה הבאה תתחיל גם אלה בת ה-4.5 ללמוד בעקיבא. האחיות צפויות ליהנות משנה משותפת אחת, שלאחריה תעבור זוהר לחטיבת ביניים, כנראה לג’יי.אפ.אס המבוקש או לג’ייקוס, אליו תלמידי עקיבא מקבלים עדיפות, מכיוון ששני בתי הספר משתייכים לזרם הרפורמי.
בית ספר יהודי נוסף שעתיד להיפתח בשנת הלימודים הבאה בפינצ’לי הוא עלמה. לאחרונה חיפש בית הספר סייעות בעלות ידע בעברית. עדיין מוקדם להעיד על טיבו, אך ברור שיהיה בו חיבור לישראל.
