אני מקבל עשרות פניות ביום מכל העולם (חלק ממדינות שלישראל אין אפילו קשרים דיפלומטיים איתן) לקבל הזדמנות לשרת.
צבא ההנה לישראל משמש מקור השראה ליהודים מכל קצוות העולם. כיום משרתים בצהל צעירים מכ-49 מדינות שונות, בניהן: סין,הודו טורקיה ואפילו פקיסטן. זהו בהחלט הצבא היחיד שמאגד מרקם כל כך מורכב של תרבויות,עדות,שפות ומנהגים שונים. אולם המכנה המשותף של רוב הצעירים הללו הוא הרצון לקחת חלק בהגנה על המדינה היחידה עבור העם היהודי.
רבים מאותם צעירים התחנכו על ברכי היהדות וחלקם על המבצעים ההרואיים שבהם על פי הפרסומים, השתתף הצבא. צהל מאפשר לזכאי חוק השבות להתנדב לפרק זמן משמעותי מבלי לבצע עלייה ואכן מגיעים רבים מהם לשירות וחוזרים לארצות המוצא שלהם. החלק האחר מגיע לשרת, ובוחר להישאר לחיות בישראל.
חיים בסרט
מחקרים רבים נכתבו על המניעים של אותם צעירים, לעזוב את הסביבה בה גדלו, ללא שפה ומשפחה תומכת ולהגיע לשרת בצבא שהוא זר להם. אולם הם מתארים תחושה שליוותה אותם מגיל צעיר שתמיד חלמו שיבוא היום ויוכלו להגשים את החלום הנכסף: השירות בצהל וההגנה על המולדת. הניסיון מצביע על כך, שחלק מאותם צעירים מגיעים מסיבות אחרות מלבדהצלת המולדת. האנטישמיות הגוברת בארצם, מצוקה כלכלית או חיפוש אחר אפיק תעסוקתי מבטיח יותר. בשיחות וראיונות שערכתי עם אוכלוסיה מדהימה זו, נדמה להם כי מדינת ישראל בכלל וצהל בפרט, עמדו מלכת עד שיגיע אותו בחור ששמע וקרא על היחידות השונות.,הם ממתינים לו בקוצר רוח לביצוע משימה בעורף האוייב … כך שהביטוי הכל כך ישראלי חיים בסרט בהחלט הולם אותם.
המציאות טופחת
ואז מכה המציאות ומתחילות הבעיות. הצפייה הגדולה נוחלת אכזבה גדולה אף יותר ולעיתים השבר הוא עמוק עד כדי רצון לשוב למשפחתם בהזדמנות הראשונה. הפער בין המוטיבציה להצלת המולדת לבין השירות בפועל הוא עצום ודי אם אפרט רק כמה מהסיבות: תרבות שונה, חוסר תמיכה ריגשית משפחתית, קשיי שפה, משברים של גיל ההתבגרות ומשברי ההגירה . כל אחת מהסיבות הנל הוא פוטנציאל למשבר בפני עצמו. ועם זאת עלינו לזכור שגם לחיילים שגדלו בישראל ומכירים את השפה והמנטליות, גם אלה חווים סוג של משבר בשירות הצבאי.
ההבדל הוא בהצטברות של הקשיים, ממעגלים שונים וכמובן התגובה של כל אחד למשבר שבעדר הכוונה וליווי לעיתים מגיע למצב מורכב עד כדי כישלון המשפיע על עתידו של המתנדב. בצהל עוסקים רבות בפתרונות האפשריים (על כך אפרט במאמר הבא) אולם חשוב שיבינו גם בתפוצות שישנם אתגרים רבים העומדים בפני הצעירים ועליהם כמו על צהל ומדינת ישראל להכיר בהם ולהתמודד איתם.
במאמר הבא אתייחס לקהילה הישראלית החיה שנים רבות בתפוצות וילדיה מגיעים לגיל גיוס. אתגרים, קשיים, ופתרונות מעשיים. כן זה בהחלט אפשרי.
הכותב שרת בצהל כ- 26 שנים במגוון תפקידים, עד לאחרונה מפקד הבקום. כיום משמש יועץ בארגון נפש בנפש לחיילים וקטינים חוזרים.
לתגובות אנו פנו לאימייל: aviziv4u@gmail.com
