התערוכה חושפת את המתודולוגיה של ארבוס ואת השפעותיה האינטלקטואליות באמצעות תצוגה של דפי קונטקט, מצלמות, מכתבים, מחברות וכתבי יד – כמו גם ספרים וקטעי עיתונים מספרייתה הפרטית, ואת מיטב צילומיה.
ארבוס (1971-1923) נולדה בניו-יורק שם מצאה את רוב מושאי הצילום שלה. היא התמקדה בעיקר באנשים אותם גילתה במטרופולין ובפרברי העיר. האנתרופולוגיה העכשווית שלה – פורטרטים של זוגות, ילדים, דמויות ססגוניות, נודיסטים, משפחות מעמד הביניים, טרנסווסטיטים, זונות, הומלסים, נרקומנים, קנאים פנאטיים, מפגרים, דמויות אקסצנטריות וסלבריטאים – מתפקדת כאלגוריה לאמריקה שלאחר מלהע ה-2, ובודקת את מערכת היחסים בין הופעה וזהות, אשליה ואמונה, תיאטרון ומציאות. הצילום עבור ארבוס, היה מדיום ששיחק עם עובדות. רבים מנושאיה מתייצבים מול המצלמה ללא סייג, מודעים לשיתוף פעולה עם תהליך יצירת הפורטרט. המפגש בעל המודעות העצמית בין הצלם למושא הצילום הופך בצילומיה לדרמה המרכזית בתמונה.

עבודותיה הראשונות הופיעו במגזין אסקווייר ב-60′. במהלך עשר השנים הבאות עבדה עבור אסקווייר, הארפרס באזאר, הסאנדיי טיימס ועוד. ב-62′ – בחיפושיה אחר מערכת יחסים ישירה יותר עם האנשים אותם צילמה – נטשה ארבוס את מצלמת ה-35 ממ, עברה למצלמה בעלת פורמט מרובע והחלה לצלם פורטרטים שאופיינו בסגנון פורמאלי קלאסי ושהפך במהלך השנים לאחד מסימני ההיכר של עבודותיה. העבודות שהציגה ב-67′ זכו לביקורות מגוונות ומקוטבות. היא הפכה להיות צלמת מבוקשת ומוערכת, אך חייה הפרטיים נותרו מבולגנים ומעוותים כמו האנשים שצילמה. היא התלבשה ברישול ונראתה מלוכלכת. חיי המין שלה היו סוערים ודיכאונותיה העמיקו והפכו תכופים יותר. בקושי רב התפרנסה היות וכתבי העת באותה תקופה לא רצו לפרסם את צילומיה שגרמו אי נוחות לקוראים. עבודותיה המאוחרות כוללות את סדרת הצילומים המפורסמת שצילמה בין 69′ ל-71′ בבניין מגורים לחולי נפש.

ארבוס התאבדה ב-71′. באותו זמן כבר נחשבה לצלמת משפיעה ולאגדה חיה, למרות שרק מספר קטן של עבודותיה היה ידוע. תרומתה להפיכתם של דברים מוכרים למוזרים ממשיכה לאתגר את תפישת חיי היום יום שלנו, ומאלצת אותנו להסתכל על העולם בדרך חדשה – כמו גם יכולתה לחשוף את המוכר בתוך האזוטרי. מסירותה לעקרונותיה האמנותיים – ללא התייחסות לאג’נדות חברתיות, פוליטיות או אישיות – הפיקה גוף עבודות מזעזע בטוהרו ובמחויבותו האמיצה לחגוג דברים כפי שהם. דימוייה הישירים והמעודנים מלאי כבוד אנושי. השיגעון, השוני, הכאב – כל אלה מתפקדים כמראה, ומגלים ללא תיוון, את המפלצות שטמונות עמוק בתוכנו.
עד -15/1. ה’-ג’ 10:00-17:45, ד’ 10:00-22:00. 6-8 פאונד.
Tel: 0870-906 3883
V&A Museum, Cromwell Road, SW7
Tube: South Kensington



































