הסיכוי הסביר כי המפלגה ה’ליברל-דמוקרטית’ תהווה לשון מאזניים שתכריע בין שתי המפלגות הגדולות מעוררת דאגה רבה בישראל הצופה בדאגה על הבחירות הכלליות הנערכות היום בבריטניה. בירושלים הלא-רשמית יש תקווה לניצחון מכריע של המפלגה השמרנית למרות שזאת תמכה בהחלטה לגרש את ראש ה’מוסד’ בלונדון לפני חודש וחצי. מפלגה זו מועדפת על ה’לייבור’ בתקופת שלטונו חל דרדור ביחסי שתי המדינות.
אולם הדאגה העיקרית נובעת מהישג אלקטורלי של ה’ליברלים’ העתידים לדרוש מן המפלגה הגדולה כמה תיקי מפתח, בהם תיק החוץ, העלולים לשנות את יחסה של בריטניה לסכסוך במזרח-התיכון. מנהיגם, ניק קלג, גינה בתקיפות את המבצע הצבאי בעזה, קרא לאמברגו נשק על ישראל ואפילו דרש להשעות את הסכמי הסחר המועדפים עם האיחוד האירופאי. הוא גם היה בין יוזמי הצעת החוק לתייג מוצרים המגיעים מההתנחלויות והיה בין 51 מחברי מפלגתו שסיכלו יוזמה לשנות את חוק המעצרים האוניברסאלי הפוגע בביקוריהם של קצינים ופוליטיקאים ישראלים במדינה.
אולם בראיונות עם ה’ג’ואיש כרוניקל’ ו’הארץ’ הדגיש קלג את מחויבותו לישראל כלפיה הישגיה הוא מביע הערצה, והדגיש את התנגדותו ליוזמות החרם ולהשתתפות בריטניה בועידת ‘דרבן 2’ בשל אופייה האנטי-ישראלי. הוא גם נגד הידברות עם ארגון החמאס כל עוד זה לא שינה את דרכו ולא מוציא מכלל אפשרות תמיכה בשינוי חוק המעצרים לאחר הבחירות. יחד עם זאת הוא ממשיך לגנות את המצר על עזה וסבור כי הגיעה השעה שגם האיחוד האירופאי יפעיל לחץ על המזרח-התיכון ולא יותיר את המלאכה לארצות-הברית בלבד.
למנהיג הליברלי הצעיר יש פריט ישראלי בביוגרפיה האישית. ישראלי בשם ערן כץ, שלמד עם קלג ב’קולג’ אירופה’ בעיר הבלגית ברוז’, אומר כי היה זה הוא שהכיר בין קלג לבין מי שהפכה לימים לאשתו, מרים גונזאלס דוראנטס.
