את עליית מחירי הסחורות ניתן לתלות במספר רב של גורמים.
הדולר. מאחר וכל מחירי הסחורות מצוטטים בדולרים. מחירי הסחורות מגיבים בעליה כאשר הדולר מגיע לשפל של שנים רבות, כקיזוז להיחלשותו.
ספקולציות. היכולת לקנות חוזים או אופציות על סחורות הינה חדשה, מה שגורם לכך שחלק מהביקוש לסחורות המופיע בשוק לא נועד להגנה על צריכה עתידית. חלק משמעותי מחוזי הקניה של סחורות כיום, נובע מהשקעה של קרנות שאין בכוונתן לצרוך את המוצרים, אבל הן שואפות לעשות רווח. היקף המסחר הספקולטיבי בסחורות הוכפל במספר מונים במהלך העשור האחרון.
התמעטות שטחי גידול. עם המעבר לעיור ולבנייה מואצת בגלל גידול האוכלוסייה בעולם, מתמעטים שטחי הגידול החקלאי – דבר שמקטין את יכולת היצור של המוצרים.
שימושים אחרים לסחורות. מושג זה מדבר בעיקר על תירס וקנה סוכר שבשנים האחרונות, בגלל מדיניות סובסידיה – ובשנתיים האחרונות בגלל מחירי הנפט – כדאי יותר לחקלאי לגדל תירס וסוכר שישמשו להפקת אתנול (סוג של גז שיכול להניע מכוניות). מאחר וניתן למכור תירס לאתנול במחיר גבוה יותר מתירס למאכל/שמן – נוצר מחסור בתירס למאכל ומחירו עולה.
רווחיות. מעבר מגידול חיטה, שהוא פחות רווחי, לגידול ירקות שהינם יותר רווחים. הצורך הגדל של העולם בירקות ובפירות ביחד עם רצון החקלאי להפיק יותר מאדמתו.
מזג אוויר. ההתחממות הגלובלית ביחד עם תנאי מזג אוויר קיצונים יותר מובילים לירידה בכמות הסחורות המופקות מהקרקע.
גידול אוכלוסיה. אוכלוסיית העולם גדלה משנה לשנה וגם טיב האוכל שהעולם צורך משתפר. לדוגמא, אם בסין יתחיל כל סיני לאכול ביצה אחת ביום (הסינים ממעטים באכילת ביצים וחלב) זה ידרוש גידול מאוד משמעותי לא רק בכמות התרנגולות אלא בעיקר בכמות הגרעינים שתרנגולות אלו צריכות לאכול, ולכן גם גידול מתון של האוכלוסייה, שמלווה בעליה באיכות האוכל, מקפיץ את הביקוש למוצרי יסוד.
האינפלציה. או עליית מחירי גורמי הייצור, כגון: נפט, גם הוא מוביל לעליה של מחיר מוצרי היסוד כי יש צורך לשנע אותם ממקום הגידול למקום הצריכה – וכמובן שהורדת ריבית, שמתרחשת בחלק נכבד בעולם, גם היא לא מסיעת לעצירת עליית המחירים.
מדיניות ממשלתית. לדוגמא: סובסידיה ליצור מוצרים לביופיול (דלק שאינו פוסילי) או עידוד החקלאים ליצר מוצרים יקרים יותר ולעיתים צעדים דרסטיים של הקפאת היצוא כפי שנעשה באחרונה בתחום האורז על ידי מספר מדינות.
לאור כל זאת נראה כי עלית המחירים נתמכת הן על ידי גידול בביקוש והן על ידי קיטון בהיצע, אם כך, למה כולנו מופתעים מעליית המחירים הזו?
הסתכלות על סדרות נתונים ארוכות של עשרות שנים מראה כי תופעה של קפיצה במחירי הסחורות כבר קרתה בעבר, עם כי לפני שנים רבות. הדבר החדש בתהליך שמתרחש בשנתיים האחרונות הוא שמחירי כל הסחורות עולים ולא רק מחיר סחורה בודדת. כמו כן, מהירות העלייה ושיעורה הינם חריגים.
כמו בעבר, שאלת מיליון הדולר היא: האם מחירים אלו מיצגים את רמת המחירים שאיתה נצטרך להתמודד בעתיד הקרוב, או שמדובר בבועת מחירים.
התיעוד הראשון בעולם לתופעה של בועת מחירים הוא מחירי פקעות הצבעונים בהולנד, שלראשונה נמכרו בהולנד בסוף המאה ה-16 ובתוך 40 שנה הם הפכו לפריט חובה לאנשים אמידים. סחרחורת המחירים שנוצרה הגיעה לשיא בשנת 1637 – כאשר מחיר פקעת צבעוני אחת הייתה זהה למחיר דירה. מאז ועד לבועת ההי-טק – ההתנהגות היא תמיד זהה. בתחילת עליית המחירים ישנם אכן מניעים כלכליים של ביקוש גדל והיצע מוגבל. לכך נוספת תאבת העושר של האדם שרואה את החברים שלו מרוויחים, הוא רוצה להצטרף לשוק וגם הוא קונה ומוכר ברווח – אבל בסוף תמיד יוצא האוויר מהבועה והמחיר מתקן בחדות ללמטה.
מה יוביל לירידת המחירים?
אני סבור שבטווח הקצר יתכנו עוד שיאי מחיר במחירי סחורות מסוימים. אבל מאחר ומדובר בסחורות שמהוות את המזון הבסיסי של כל אוכלוסיית העולם מצד אחד, ומצד שני יש יכולת לאדם להגביר את היצור, בשונה מנפט או זהב שאי אפשר לזרוע אותם או ליצר אותם בשיבוט גנטי – אני בטוח כי המחירים יתקנו כלפי מטה.
אחד התחומים בהם יש להרבה מדינות מה ללמוד מישראל, הינו תחום פיריון הקרקע, אם באמצעות שיטות השקיה מתקדמות או באמצעות חידושים חקלאים שמקורם בישראל. לדוגמא, בישראל מפיקים כמעט פי 10 כותנה מדונם לעומת הממוצע העולמי. שימוש בטכנולוגיות וחידושים מסוג זה יאפשר לנצל קרקעות רבות בעולם שעדיין לא נוצלו ולמקסם תפוקת קרקעות רבות אחרות. כמו כן, השימוש בגרעינים שטופלו גנטית ולכן הינם חסינים למחלות ולמזיקים עדיין לא הגיע לרוב העולם, וגם הוא יאפשר את גידול ההיצע.
בכל מקרה, ניתן לראות כי התפתחות שוק ההשקעות משפיעה לא רק על מחירי המניות אלא גם על מחירי האורז שבצלחת שלנו.
* משה לנגרמן משמש כמנהל הבנקאות הפרטית בבנק לאומי.
במידה והנכם מעוניינים להשקיע במוצרים הקשורים לסחורות או למוצרי השקעה אחרים, אנו תמיד נשמח לעמוד לשירותכם.
mlangerman@bankleumi.co.uk
האמור בסקירה זו אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ המתחשבים בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל לקוח, לרכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתכם העצמאי.
