הכותרת הראשית אינה פרובוקטיבית. יש הסבורים בבריטניה כי איגוד השידור הציבורי הפך לשלוחה של רשות השידור הישראלית. זה התחיל בסירובו מעורר המחלוקת של המנכל, מארק תומפסון, לשדר שקופית מגבית עבור נפגעי הפעולה הישראלית בעזה, ומגיע בימים אלה לשיאו בהודעה, מטעם הגוף המפקח על האיגוד, המודה כי לפחות בשני מקרים חטא הביב כלפי ישראל. מדובר באירועים נשכחים; האחד, התייחס למלחמת ששת הימים במלאת 40 שנה לפריצתה, והשני עסק בהתיישבות הר חומה ליד ירושלים. שתי ההערות המרשיעות נזקפו לחובתו של עורך חדשות המזרח התיכון, ג’רמי בואן.
הטראסט, שהוא הגוף המפקח, הקים ועדה בה חברים כמה שדרים בכירים לשעבר, בהם שני מנהלים בערוץ המסחרי המתחרה. פסק דינם היה חד משמעי: שני הדיווחים התאפיינו בחוסר דיוק ובחוסר איזון. עיקר הביקורת התמקדה בדרך בה הסביר בואן את הסיבות לפריצתה של מלחמת 1967, כפי שבאה לידי ביטוי בספר שכתב על האירוע. לדבריו, המלחמה נבעה מנטייתה של הציונות להרחיב את גבולותיה ומהתחושה שהייתה מנת חלקם של אלופי צהל כי יש לסיים את המלאכה אותה החלו ב-1948. כלומר, ‘ששת הימים’ לא הייתה בהכרח מלחמת הגנה שנכפתה על ישראל עם סילוק האום מסיני וסגירת מיצרי טיראן. על עיוות זה חטף העורך נזיפה והארגון כולו סטירת לחי.
הדוח הזה נתן את האות להתפרצות צפויה של כמה ממתנגדיה הידועים של ישראל בתקשורת הבריטית. היומון ‘אינדפנדנט’ הקדיש לכך את כל עמודו הראשון וצילום של בואן התנוסס בצד הכותרת הטבלואידית, תחת אש. גם מאמר מערכת, בשם שיפוט רע, הופיע באותו גיליון ובו הובעה הדעה כי כל ארגון מדיה מבצע טעויות, אולם אין פירושה של שקיפות לבלוע כל תלונה. אבל הגדיל (כרגיל) לעשות רוברט פיסק, האיש של העיתון בביירות, ששרבט מאמר היסטרי וצעקני בו הוא קבע כי הבי.בי.סי הפך להיות לשופרה של השדולה הישראלית. הוא שיבח את בואן ואת ספרו המבריק, והצדיק כל אחת מטענותיו. מנגד, הוא האשים את האיגוד בפחדנות ובאי אמירת אמת. כל מי שקרא את תולדות הציונות יודע כי מטרתה הייתה לנשל את הערבים ולהשתלט על פלסטין, הוא כתב. בתוך שאט הנפש שהביע הוא ציין בתיעוב שהוועדה קוראת להר חומה בשמה העברי ולא בשמה הערבי המקורי, מה שבהחלט הופך אותה, לטעמו, לבובה הצייתנית של הישות הציונית.
מכאן ואילך יש לצפות להתקפות חוזרות ונשנות על מפרסמי הדוח שהפך, בעיני רבים, לגלי צהל בשפה האנגלית. יש להניח כי הבי.בי.סי יבקש להפוך את הטענות על פיהן, אולם אין ספק שהפולמוס, ערב יום העצמאות המתקרב, מחזיר אותנו שוב ל-1948.
מי ידבר עם דוברמן?
כותב שורות אלו מבין כי הסיכוי שמשרד החוץ הבריטי יזמן ללונדון אנשי חיזבאללה נוספים לסבב שיחות שני גבוה יותר משיארגן לשר, דיוויד מיליבנד, פגישת היכרות עם עמיתו הישראלי, אביגדור ליברמן. מינויו המביך של האחרון נראה בבירות אירופה כשיפוט לקוי של בנימין נתניהו ולונדון אינה יוצאת דופן. בהנחה כי ימיו של ליברמן כשר חוץ ספורים – בגלל החשדות הפליליים העומדים נגדו, לכאורה – יעדיפו הבריטים להמתין קמעה בתקווה כי מפגש כזה לא ייצא לפועל.
ועל מה היו מדברים השניים אילו נפגשו? בחג הפסח היה מיליבנד בירדן ושם הכריז כי הפיתרון היחידי לסכסוך הוא שתי מדינות ושתי בירות לשני עמים. לשתי הבירות, אגב, קוראים ירושלים.
עוד לוחם טרור כזה… ואבדנו
בוב קוויק, מי שהיה עד לאחרונה ראש האגף למלחמה בטרור, נאלץ להתפטר מתפקידו במהירות הראויה לשם משפחתו, לאחר שבדרכו לפגישה ברחוב דאונינג חשף בשלומיאליות מסמכים מסווגים לעיני מצלמות הטלוויזיה המוצבות שם דרך קבע. אלה נגעו לרשת טרור אנגלו-פקיסטנית חדשה שתכננה, כנראה, לבצע פיגועים במהלך חופשת הפסחא. החשיפה המוקדמת גרמה לכך שמבצע לכידת החשודים השתבש ומעצרם בליברפול ובמנצ’סטר נערך בטרם עת. אם טיפוסים כמו קוויק מנהלים בבריטניה את המלחמה בטרור – כדאי להיכנס כבר עכשיו למקלטים. במקביל, מנהלת בריטניה הלא רשמית מגעים עם החמאס וכמה חברי פרלמנט נפגשו בדמשק עם ראש הלשכה המדינית של הארגון זו הפעם השלישית.
מעבר לעובדה שספק רב אם משרד הפנים מתואם עם משרד החוץ, יש לתמוה אם בלשכתו של גורדון בראון יודעים מהי, לכל הרוחות, המדיניות הבריטית לגבי מזרח התיכון.
קצרצרים
***התגובה למחזה ‘שבעה ילדים יהודים’ שהועלה עי גורמים פרו-פלסטינים ב’רויאל קורט’ אחרי המבצע בעזה לא מאחרת לבוא. ריצ’ארד סטרלינג כתב מחזה נגדי בשם ‘שבעה ילדים אחרים’, גם הוא בן שמונה דקות. המחזה יועלה על במת ה’ניו אנד’ בהמפסטד למשך שבועיים בחודש מאי.
***כמה מאות ג’יהאדיסטים התכנסו בדבלין, בירת אירלנד, כדי להעלות על נס את נצחונו של החמאס בעזה ולהכריז כי בעזרת אללה הניצחון הסופי ממתין כבר מעבר לפינה.
***קולין ג’ורדן מת ואני משוכנע שהוא לא אומר לכם הרבה, אבל בשנות ה-60 ואפילו ה-70 הוא היה מנהיגם של הנאצים הבריטים ואפילו היה אחראי על כמה התקפות על מוסדות יהודים בהם נהרג אדם אחד בשכונת סטמפורד היל.
