מבקרים חותרים בסירת עץ בתוך אגם מלאכותי או מקפצים בתוך מבנה כדורי, פלסטי ושקוף ומסניפים שקים ריחניים, אלה הם רק מוצגים אחדים בתערוכה פסיכו-בניינים בגלריה ‘הייוורד’. הגלריה, המציינת 40 עונות פעילות, מציגה עבודות של אמנים מכל העולם שיוצרים מבנים וחללים כמו-ארכיטקטוניים – מבנים פסיכוטיים שמשלבים רעיונות ארכיטקטוניים ואמנותיים. מה קורה כשנותנים לאמנים להיות אדריכלים הוא המוטו של התערוכה המוזרה הזאת.
שם התערוכה Psycho Buildings לקוח מכותרת ספרו של האמן הגרמני, מרטין קיפנברגר, המכיל תמונות בשחור-לבן של שלדי בניינים או מבנים המופשטים מתפקידם המקורי. התערוכה זורקת אותך אל תוך מציאויות אלימות: הניסיון לתפוס את הרגע בזמן של פיצוץ או אסון, בחדר תצוגה של דירה מודרנית (Show Room של Los Carpinteros שני אמנים קובניים שנקראים הנגרים), בתעלת המתכת הסמוכה (Life Tunnel, Atelier Bow-Wow), צעדי המבקרים נשמעים כרעמים.
Fallen Star 1/5 של Do Ho Suh, נראה, לכאורה, כמבנה אלים גם כן זהו מודל של בית קוריאני המתפרץ אל תוך בניין מגורים טיפוסי בניו-אינגלנד, הבנוי בדיוק 1/5 מגודלו האמיתי. אולם במבט לאחור מתגלה כמעין בית בו בית בובות המאוכלס במיניאטורות ושמרמז על אלמנטים של משחק וילדותיות, המהווים מוטיבים חוזרים בתערוכה ובמגוון הפעילויות האינטראקטיביות שבה, כמו המיצב הסוריאליסטי של קבוצת ‘גליטין’ המאפשר את השיט על גג הבניין עם כותרת מוזרה Normally, Proceeding And Unrestricted With Without Title.
ראוי לציין במיוחד את עבודתה של רייצ’ל וויטריד בשם ‘פלייס’, הנמצאת בחלל חשוך ומכילה 200 בתי בובות שונים המוארים מבפנים. ממבט מרוחק המיצב נראה ככפר בשעת ערב וכשמתקרבים, מבחינים בריקנות הבתים. הריקנות וחומרי ה-Ready Made בהם השתמשה האמנית, מתקשרים גם לרעיון המרכזי של התערוכה – הניסיון להפשיט מבנה ולהגיע אל השלד, אל התמצית, ובכך להעניק לו משמעות אמנותית כשל פסל.
מלבד אינטראקציה ואינטרפרטציה אישית עם כל אחד מהמיצגים, עיקר הכוונה היא גם להתבונן מהצד במבקרים המחפשים את דרכם במבוכים אמנותיים ומנסים להבין את פשר הימצאותם בהם, ובעצם כך הם הופכים לדמויות ראשיות בתערוכה. ביום ראשון, העמוס תמיד, התבוננות זו הופכת לפעילות העיקרית בתור למיצג הבא.
