עיתון הארץ פרסם כי שגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד, העביר בימים האחרונים מסרי אזהרה לדרג המדיני בירושלים.
במסרים שהועברו הדגיש השגריר כי אם החוק יעבור בכנסת הדבר יגרום נזק למעמדה של ישראל בעולם והיא עלולה להיכלל בקבוצה מפוקפקת של מדינות בעולם שמטילות מגבלות בחוק על ארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית, ורמז בכך למדינות כמו רוסיה או מצרים שם עברו לאחרונה חוקים דומים.
כבר בנובמבר 2011, לפני דיון בהצעות חוק דומות של חכ אופיר אקוניס ושל חכ פאניה קירשנבאום בוועדת השרים לענייני חקיקה, פנה השגריר הבריטי מתיו גולד ליועץ לביטחון לאומי דאז יעקב עמידרור כדי לבלום את קידום החוק.
שגרירי ארהב, האיחוד האירופי, גרמניה והולנד ,פנו אף הם למשרד החוץ וללשכת ראש הממשלה בעניין ההצעות.
החוק אושר על ידי השרים, אולם בסופו של דבר נכנע נתניהו ללחץ הבינלאומי ונמנע מלקדם אותו.
את ההצעה הנוכחית שעברה בוועדת השרים לענייני חקיקה ב-15 לדצמבר, ברוב של 8 נגד 4, הגישו איילת שקד מהבית היהודי, ורוברט אילטוב מישראל ביתנו. יזם אותה יור תנועת הימין אם תרצו רונן שובל.
שרת המשפטים ציפי לבני התנגדה והגישה ערר על ההחלטה וכמוה התנגדו גם שלושת שרי יש עתיד: יאיר לפיד, יעקב פרי ויעל גרמן.
היועץ המשפטי לממשלה, עוד יהודה וינשטיין התנגד בתקיפות, להצעת החוק בטענה שהוא מנוגד לחוקי היסוד של מדינת ישראל והודיע שלא יגן עליו בבגץ.
לדבריו, הצעת החוק האמורה מבקשת להטיל מס בשיעור 45% על כל תרומה לעמותה מישות זרה כך שבפועל אין מדובר כלל במס אלא בקנס, מעין אמצעי ענישה, אשר מטרתו ליצור אפקט מצנן ולסכל מתן תרומות לעמותות אלו, ובכך לפגוע בשיח החופשי במדינת ישראל, שהוא אחד מהעוגנים הדמוקרטיים המרכזיים של המדינה.
לדעתו של היועץ המשפטי, גם אם תכלית ההצעה הינה ראויה, וספק אם כך הוא הדבר, מדובר בהצעה שאינה מידתית, מכיוון שהשלכותיה עלולות להיות קשות. למחוק בנוסף וקיימים אמצעים אחרים, מידתיים יותר, לטפל בסוגיה, כגון במישור הפלילי.
עמדת של וינשטיין באשר לשיח הלגיטימי והחוקי היא כי הדרך המידתית להתמודד עמו הינה באמצעות הרחבת חובת הגילוי על תרומות אלו, כפי שאכן נעשה בפועל. הגבלת תרומות ופגיעה בשיח חופשי של ארגונים מהמגזר השלישי, ובכלל זה פגיעה בזכויות אדם, נעשית בשורה של מדינות אשר ספק אם רצוי שישראל תדור עמם בכפיפה אחת.
