מי שלא היה בקיץ 2011 בישראל הפסיד את תחילתה של מהפכה מקסימה, מרגשת וחברתית שתשנה את פני החברה בישראל לעד. בזמן כתיבת שורות אלו, החל רון חולדאי, ראש העיר תל-אביב הפוחז, לפנות בכוח את האנשים המקסימים האלה, אחרי שהבטיח שלא יעשה זאת. אבל חולדאי כמו חולדאי, עושה רק מה שטוב לו ואם צריך בולדוזר כדי שיעבור על האוהלים בתל-אביב, הוא יביא גם אחד כזה.
אבל זה לא יעזור, לא לחולדאי ולא לנתניהו. השיח הישראלי כבר לעולם לא יהיה כמו שהיה והישראלי החליט להפסיק באופן סופי להיות פראייר. אנחנו גם רוצים לעבוד ולהתפרנס ביושר. אנחנו רוצים להפסיק לשלם על פעוטון מחירים של מלון בוטיק, וקצת נמאס לנו לשלם על חינוך חינם – חצי מהמשכורת שלנו. בפעם הבאה שתקפצו למידל איסט, תשאלו מי זו דפני ליף, שהמציאה את כל הסיפור הזה ותצדיעו לה.
ועכשיו לבשורות הפחות משמחות. אין יותר אול אינקלודד, אין יותר אנטליה, אין יותר שווארמה באיסטנבול. הטורקים שונאים אותנו מקום ראשון, ותודה לליברמן על הדגים. אני לא יודע איפה אתם עשיתם את החופשה השנתית שלכם (אולי בארץ אבל יש מצב שלא), אבל אלפי ישראלים נהגו לנפוש על הבופה הטורקי ועכשיו הם יושבים שבעה ומחפשים בורקס יד שנייה בהזדמנות. כל זה כי ליברמן לא הסכים שנתנצל בפני הטורקים על סיפור המרמרה. זה כי ליברמן הוא גבר שבגברים! אגב, אם מישהו מכם ראה אותו לאחרונה או יודע איפה הוא מסתתר, נשמח לקבל טיפ, כי כאן לא ראו ולא שמעו ממנו.
והנה עוד בשורה לא משהו – הכרזת המדינה הפלסטינית. דווקא זה שהם מקימים מדינה משמח אותי, כי זה ייתן את האופציה לשאת ולתת עם ריבונות ולא עם פלגי טרור מסוכסכים. הסיפור הוא ההתקוממות שעלולה להיות כאן. אלוף פיקוד העורף (שלנו) אמר שזה יוביל כנראה למלחמה כוללת, אלוף הטרור (שלהם) הודיע שזה ייגמר בדם ואנחנו, על כל ילדינו, באמצע של השטות הזו. וכן, ליברמן אדיש גם לזה. גם נתניהו זחוח. רק אני מעט מודאג, לא כל כך שקט ובעיקר חושש ל-50 השנה הבאות.
יומולדת 50. גם זה קרה החודש. זה לווה במסיבת הפתעה מטורפת. זה עבר ללא משבר אישי של מי אני-מה אני-ולאן אני. גם השבוע שאחרי – זה שבו כולם שוכחים אותך (כי אתה כבר לא בן 50, אז לך תחפש את החברים שלא ממש יש לך) – עבר באופן סביר. עכשיו נשארה רק התקווה שלא הכול הולך להיגמר אחרי שכבר הואלנו והגענו עד הלום. כי מה שווה כל היופי הזה אם הפלסטינים, הטורקים, חולדאי וליברמן יהרסו הכול עכשיו? מה שווה כל המאמץ לשרוד 50 שנה, אם בסופו של יום נהרוג את עצמנו מבפנים? אז הנה הבטחה: אני נורא אוהב את המדינה שלי, אני נורא מחבב חלק גדול מהאנשים כאן, אני אעשה כל מאמץ שלילדים שלי תהיה אפשרות נורמלית לחיות, לעבוד ולהתפרנס כאן, ואם הטורקים, חולדאי והפלסטינים יתעקשו להפריע – נשלח אליהם את ליברמן. השאלה היחידה היא אם נמצא אותו. אתם בטוחים שהוא לא מסתתר אצלכם?
