באתי לנפץ מיתוס – הנהגים בלונדון ממש-ממש לא פראיירים ולא הכי נחמדים כמו שחושבים שהם. ואני אפילו לא מדברים על נהגים ישראלים בלונדון, או ממדינות אחרות בשכונה ובכלל בעולם, שהביאו איתם תרבות נהיגה מאוד זהירה… אולי בקאנטרי סייד הם יותר נחמדים. אבל עם מי הם חולקים שם את הכביש בכלל? הפרות והכבשים? מקסימום הם יפעו עליכם איזה “מההה”. למרות שאם נסעתם פעם בדרך כפרית צרה, בטח ראיתם איך גם הם דוהרים אליכם בטירוף – והכביש ברוחב של אולי חצי אוטו.
מקללים
נראה לי ש”אידיוט” זו הקללה הפופולרית בלונדון אחרי איזו צפירה עסיסית. המהדרין מוסיפים גם “סטופיד אידיוט”, שלא יהיה לך ספק מה הם חושבים עליך. אז כשנהגים האלה שחושבים שהם יודעים לנהוג מקללים אותי, אני מחזיר להם ב”הו גייב יו לייסנס?”. ככה אני מראה להם מה זה קצת תרבות עברית וגם מגדיל להם את אוצר העלבונות.
משפריצים
לפעמים הולכי רגל לא באים להם טוב בעיניים, לנהגים. אז אם יש שלולית קטנה על הכביש, אין להם בעיה לשטוף קצת את הצמיגים ועל הדרך גם את מי שהולך על המדרכה. שיטה יותר מתוחכמת שלהם היא להפעיל את השפריצרים של הווישרים בדיוק כשהם עוברים לידכם. אתם מרגישים כמה טיפות, מסתכלים למעלה וחושבים: איפה הענן המז*** הזה?
משפשפים
נסו לעקוף בפקק איזה בריטי חמום-מוח (או בריטית חמומה, לא מפלה…) ותרגישו איך המכוניות שלכם עומדות להשתפשף. ולא בקטע רומנטי. הם כבר קלטו אתכם מתקדמים במראה, עקבו אחריכם ואז מתחילים להיצמד בלי לוותר. אלה עם ההילוכים הידניים בכלל משתגעים ואפשר לשמוע אותם נוהמים כמו המנוע שלהם. מה אתם מתלהמים? אז מה אם השתחלתי קצת. בשביל מה יש שני נתיבים? “גט א לייף!”.
מפרססים
מכירים את החוק הזה שאם אין שלט שאוסר על פניית פרסה אפשר לפרסס? אז הבריטים לוקחים את זה הילוך אחד קדימה ומרשים לעצמם לפרסס בכל כביש ובכל מצב, גם בדרך מהירה. דווקא להם לא צופרים ולא מקללים אותם. כי זה ידוע שהם מופרעי-על, שמצפצפים על כולם בקשת ולא שמים ביפ על אף אחד.
מחנים
חושבים שבתל אביב יש קרבות חנייה? נסו פעם לשמור מקום חנייה לרכב בלונדון. אם עדיין לא קיללו או דרסו אתכם, כדאי לכם להתחפף מהר, כי אתם לא יודעים מה יבוא בשלב הבא עם המופרעים האלה.
מה שכחתי? תוסיפו לרשימה.
