זוגתי ואני החלטנו לצאת לטיול באירלנד, אי הידוע בנופיו המדהימים, במוסיקה המסורתית והקצבית ובפאבים התוססים. כל מי שלא ביקר במדינה יפהפייה זו, כדאי שישקול מחדש היכן ינפוש בקרוב. בכתבה זו לא אתאר ולו על קצה המזלג את ייחודה של אירלנד, אך אנסה להאיר מעט על אפשרויות הטיול הטמונות בה.
לפני הנסיעה פנינו לשגרירות בארץ וקיבלנו חומר (גם בעברית) לטיול במסלול היקפי, ולפי המלצות אלה יצאנו לדרך. נסענו ל-15 יום, שכרנו מכונית ומצאנו ארץ מטריפה עם נופי בראשית. על הדרך גילינו מסלולים נוספים ומשגעים, ומצאנו אירים חמים ובעלי חוש הומור. מי מביניכם שאוהב נופי בראשית – ייהנה. מי שאוהב קניות ומוזיאונים, עשוי למצוא אותה משעממת. לפני שאתחיל בתיאור המסלולים, אתן כמה טיפים לאלה מכם שיקבלו את המלצתי ויחליטו לנסוע לאירלנד.
נתחיל דווקא בדבלין. מי שכבר ביקר בערי אירופה, לא יתרשם בהכרח מדבלין, המצטיירת כעיר פרובינציאלית נמוכת בתים. מעבר לכך, מי שלא מטורף על סיורי פאבים, יכול להסתפק ביום וחצי להכרת העיר. בדבלין גם שוכן מרכז יצרני הבירה גינס. הסיור במרכז לא מומלץ, גם לאוהבי הבירות שביניכם. הוא מאכזב, לא מראה כלום ורק מרושש את הכיס ב-25 יורו לזוג. עם זאת, מומלץ להיכנס לטירת דבלין הממוקמת מאחורי המרכז ולמוזיאון המשטרה. במוזיאון, אל תהססו ללחוץ על האינטרקום ולבקש שיכניסו אתכם, למרות שלא תמיד הם מאפשרים לכולם להיכנס. בדבלין אין צורך ברכב; האוטובוסים לא יקרים ומגיעים לכל מקום, כולל שדה התעופה (קווים: 746,747).
מחירי הצימרים (BB) ברחבי אירלנד נעים בין 56- 60 יורו לזוג, כולל ארוחת בוקר צנועה (ניתן לבקש סלטים וחביתות). בדבלין, השהות קצת יותר יקרה ועשויה להגיע עד ל- 70 יורו לזוג.
מחירי המסעדות גבוהים מאד, ואפילו אם תרצו לחסוך באמצעות קנייה בסופר-מרקט, המצב עדיין לא יהיה פשוט (1 פלפל ירוק = 1 יורו). אני ממליץ לסחוב אוכל מהארץ (במידה סבירה כמובן). בצפון אירלנד המחירים דומים לאלה שבדרום, אולם הם נקובים בפאונדים (מרק ירקות, למשל, עולה 4.5 פאונד). הדלק בצפון עולה כ-1.1 פאונד לליטר, ולכן רצוי לתדלק בדרום.
באופן כללי, צפון אירלנד מסודרת יותר ותקציבה מגיע מאנגליה. כך גם השילוט וחלק מהאנשים. בכל מקרה, תמיד כדאי להיכנס למשרדי המידע המוצבים במקומות השונים בהם אתם מטיילים, והם ממליצים ומחלקים חומר הסברה על הסביבה.
למי שלא יודע, באירלנד (בדומה לאוסטרליה, ניו-זילנד ועוד מקומות שהיו בעבר קולוניות של בריטניה), נוהגים בצד שמאל של הכביש. כדאי להתרגל למצב הזה, בפרט לאור העובדה כי פעמים רבות הכבישים די צרים, כך שצריך להכיר את רוחב הרכב כדי שהמראה הימנית תישאר שלמה ותקינה. הנהגים האירים אדיבים במיוחד, אבל בכל זאת צריך להיזהר.
השילוט לעיירות ולערים מסודר, אם כי כדי להגיע לכפרים הקטנים צריך לספור צמתים ולנסוע עם מצפן ומפה טובה, כמו בימים הטובים. לנו היה הייתה מערכת ניווט לוויני, GPS, אולם היא יעילה רק בערים.
אחרון ולא הכי חביב – מזג האוויר. זו אחת הנקודות הכאובות ביותר, כי למעשה גם בימי הקיץ של אירלנד רוב הזמן מעונן מאוד. ישנם לא מעט ימים גשומים וטפטופים, המצדיקים כמובן את שמו של האי – האי הירוק.
בין הרים ובין סלעים
ולמסלול עצמו: נסיעתנו באירלנד הובילה אותנו לשני מעברי הרים דרומית לדבלין (וויקלואו וסאלי) ולאגמים שבסביבה. משם הדרמנו לווטרפורד, והמשכנו מערבה ונסענו לאורך שפת הים. בחופה הדרומי של אירלנד נמצאת העיר קוב (Cobh), כחצי שעה נסיעה מהעיר קורק (Cork). אחד המקומות הבולטים בעיר הוא חווית מורשת קווינסטאון (Queenstown Heritage Experience). חווית המורשת משחזרת את ההגירה האירית ומראה כיצד התנהלו בעבר החיים באירלנד. כמו כן, היינו בטירת בלרני משם נסענו לכוון טבעת ברה (Bera), שהנה יפה ופראית יותר מטבעת קרי המפורסמת (Ring of Kerry), אך כבישיה צרים ומפותלים יותר.
המשכנו דרומה. היעד הבא שלנו הייתה העיר דינגל (Dingle) שבמחוז דינגל. זוהי עיר מקסימה המלאה בבניינים הצבועים בצבעים מרהיבים עם נקודות תצפית יפות לעבר הנמל. משם המשכנו צפונה לעיר קילרני (Killarney) הנמצאת לפתחם של דרך קרי (Ring of Kerry).
במהלך הנסיעה הגענו לקילקי (Kilkee) שבמחוז קליר, והמצוקים מערבית לה מטריפים ביופיים. אחרי מצוקי מוהר והצפנה לגלווי (Galway), המשכנו דרך הקונמרה לקליפדן (Clifden) ועברנו גם בדרך השמים שלצידה (Skyroad), בטירת קיילמור( Kylemore), ועלינו לסליגו וסביבתה. משם המשכנו לדוניגול (Donegal) ומערבה לדאנקינילי (Dunkineely) , לחצי האי שבקצהו מגדלור סט. גורג. שם מצאנו צימר משגע עם נוף לים ואף ראינו כמה דולפינים. לרוב, אין כל בעיה למצוא צימרים יפים בצידי הדרך, גם ללא הזמנה מראש. התחום הזה מאד מפותח שם.
בבוקר המשכנו מערבה למצוקי Bunglass ונתקלנו בעוד ועוד מפרצים, עד אין סוף. אנחנו לא עלינו עוד צפונה בחצי האי הזה וחבל. בחרנו לנסוע לכיוון לונדונדרי ומשם לנקודה הצפונית ביותר באירלנד (Head ו-Malin), לאורך חוף פראי וגלים שנשברים עליו בטרוף. בהזדמנות זו כבר נסענו מזרחה לסדרה בלתי פוסקת של מפרצים, נמלי דייגים רומנטיים, טירות על מצוקים פראיים וגשרי מצוקים. עברנו בדרך ה- Giants Causeway , ה- White Park וה-Rope Bridge לאזור האנטרים עם העמקים הנשפכים לים.
קפצנו ל- Carnlough ונסענו לאורך החוף עד הכניסה לבלפסט. ערכנו סיור מקיף בעיר באוטובוס אדום הכולל את המבדוק של טיטניק ובריטניק. כמו כן, השתתפנו גם בסיור ברבעים ששימשו שדה קרב עד לתקופה האחרונה בהם ציורי קיר מרגשים. משם המשכנו בנסיעתנו, הפעם דרומה, לאורך החופים והטירות – והגענו לדבלין.
לכל המעוניינים, ליגאל רשימת צימרים מומלצים אותם ישמח לחלוק עמכם. לצפייה ב-2,500 התמונות שצילם במהלך הטיול היכנסו ללינק: הגלריות של אירלנד.
