לא מכבר קיבלו בעלי דירות ברחוב אבן גבירול בתל אביב צווי שיפוץ לחזיתות הבניינים בהם נמצאות הדירות שלהם. בעלי הדירות באבן גבירול הם הראשונים להיכלל תחת חוק עירוני חדש שהתקבל בתל אביב, הקובע כי על בעלי דירות להתאגד ולשפץ את חזיתות בנייניהם ובכך לתרום לשיפור החזות הכללית של העיר. החוק קובע כי שיפוץ שכזה יהיה חייב להיעשות אחת ל- 15 שנה, ולאור מצבם הירוד של הבניינים שרובם לא עברו שום שיפוץ מאז בנייתם בעשורי המדינה הראשונים – עלות השיפוצים מוערכת בסכומים הנעים בין 25 ל- 40 אלף שקל. כמו כן, עפ החוק, דיירים שיסרבו לבצע את השיפוץ יאלצו לקבל הערת טאבו שתמנע מהם למכור את הדירה ללא הפרשת הסכום לשיפוץ. כדי להקל על בעלי הבתים, מעמידה עיריית תא לנזקקים הלוואה לארבע שנים (ללא ריבית והצמדה), רק למי שיבחרו לבצע את עבודות השיפוצים באמצעות החברה העירונית ‘עזרה וביצרון’.
חקיקת חוק עירוני שכזה מיישרת את תל אביב עם ערים גדולות אחרות בעולם אשר הבינו כבר לפני שנים רבות כי על כל אזרח ואזרח לתת את חלקו בשיפור החזות הכוללת של העיר. שמירת סטנדרטים של חזות הבניין משמרת את ערכי הנכס ואת אטרקטיביות הרחוב, השכונה והעיר כולה. למעשה, תהליך זה מחויב להיות משולב בתוכנית עירונית כוללת שבה השטחים הציבוריים, הכבישים, המדרכות, הגינות הציבוריות, תאורת הרחוב וכדומה ישופצו במקביל בתקציבים עירוניים או ממשלתיים. בערים רבות בעולם, כגון פריז ובון, קיימים תקציבים לסבסוד השיפוץ במטרה לעזור לתושבים לממן אותם. אולם, יש לזכור שאופי השיפוצים בערים היסטוריות אלו הינו בהיקף מימון רחב בהרבה מהרחוב הממוצע בישראל (להוציא אזורים לשימור).
באנגליה כמו בהולנד ועכשיו גם בתל אביב, חובת השיפוץ ומימונו חלים אך ורק על התושבים. באנגליה, ובלונדון בפרט, החובה בשיפוץ החזות החיצונית של הבניין מעוגנת בחוק, אולם נראה כי אפשרויות האכיפה של חוק זה מוגבלות על ידי העיריות העניות יותר (בעיריות העשירות לתושבים יש בלאו הכי מודעות גבוהה לחשיבות השימור של החזות החיצונית כחלק בלתי נפרד מהשבחת ערך הנכס).
כידוע לכל נכס באנגליה יש בעלים המוגדרים בטאבו כ- Freeholder ובנכסים המחולקים לדירות, מחולקת הבעלות למספר שטרי חכירה (Leaseholderds). חובת שיפוץ הבניין החיצוני תחול תמיד על ה’פריהולדר’, אולם לעתים, שטר החכירה (Lease) מציב תנאים וחובות להשתתפות של החוכר בתחומי שיפוץ מסויימים.
שיפוץ החזית החיצונית מתמקד במספר תחומים. תחילה, ניקוי הלבנים מהן בנוי הבניין, ולעיתים הסרת שכבות עליונות לא אסתטיות כגון צבע או התזת אבני חצץ. בעבודות אלו יש לתקן את המלט המחבר בין הלבנים אשר נוטה להתפורר ודורש תיקון אחת ל 10- או 15 שנים. במקרים בהם החזית מכוסה בטיח – תיקון
חריצים, יישור והחלקה של הטיח הכרחיים למניעת חדירת מים ולמראה המחודש של החזית.
אחר כך, אלמנטים כמו חלונות, דלתות, מסגרות של פתחים וכרכובים למיניהם דורשים תשומת לב מקומית לשיפוץ, תיקון ולעיתים החלפה. כמו כן, מרזבים, וצינורות ביוב חיצוניים אשר נוטים להחליד (אם הם מקוריים ממתכת), להתבקע או להגיע למצב חזותי ירוד דורשים תיקון, החלפה וצביעה מחדש. לסיום, תיקונים לגג, רעפים וארובות מהווים את הדובדבן שעל הקצפת.
חשבון השיפוץ החיצוני לבית ממוצע ינוע בין 15 ל 25- אלף פאונד, כולל הקמת הפיגומים ההכרחיים לביצוע העבודות, אולם כמובן שככל שהבניין גדול יותר כך גם החשבון. בבניינים משותפים רבים, מנצל בדכ ה’פריהולדר’ את ההזדמנות לשיפוץ פנימי של החללים המשותפים, חדרי המדרגות, מערכת החשמל, צביעה, חידוש החיפויים וכדומה.
באזורים או במבנים לשימור, עלויות שיפוץ החזית החיצונית עלולים להיות עצומים, בעיקר כאשר יש צורך בשימור ושיחזור אלמנטים אדריכליים היסטוריים. במקרים כאלו מציעה המדינה אפשרויות תמיכה ומימון בצורת מענקים והלוואות לבעלים החוקיים מתוך אינטרסט לאומי בשימור המבנים. אך למרות זאת, אל לבעלי נכס כזה לשכוח לדאוג לאישורים מתאימים מהעירייה המקומית ומומלץ להשתמש בשירותיו של אדריכל מוסמך על מנת לחסוך עליות מיותרות בשיפוץ מוטעה או מיותר.
*הכותבת היא אדריכלית במשרד Liquid Architecture + Design, בקמדן טאון, העוסק במגוון שירותי אדריכלות ועיצוב פנים.
988 07931-741 / 1866 020-7871
manuela@liquidarchitecture.co.uk
