תהליך קבלת אזרחות בריטית חקוק בחוק האזרחות British Nationality Act 1981. בשנתיים האחרונות, החוק הזה עמד לפני כמה שינויים וסקירה רחבה תתפרסם כאן עם אישור הפרלמנט.
בשונה מחוקי ההגירה, זהו חוק לכל דבר ועניין שאינו תלוי בחוקי ההגירה. למשל, מותר לצאת ולהיכנס כשבקשת התאזרחות עומדת ותלויה. האיסור על יציאה מהממלכה, בזמן שהבקשה עומדת ותלויה, חלה רק על בקשות תחת חוקי ההגירה.
כעיקרון, התאזרחות היא לא זכות שעומדת למהגר, ולהום אופיס יש המון מרווח החלטה – לטוב ולרע. הטור הזה יעסוק רק בהתאזרחות של בגיר (Naturalisation) ולא אתייחס כאן לרישום קטינים (Registration).
בקשת התאזרחות תלויה בשני דברים עיקריים:
1. מעמד של תושב קבע בממלכה לתקופה של 12 חודשים במעמד קבע, או פחות תלוי במצב משפחתי.
2. עמידה בדרישות אופי (Good Character).
שתי הדרישות הללו הן כמובן בנוסף לדרישות הכלליות, כמו ידיעת השפה האנגלית, ידע כללי על הממלכה ותושבות רציפה של חמש או שלוש שנים, תלוי במצב המשפטי.
מי שמחזיק בתושבות קבע יכול לגור בממלכה ללא הגבלה והוא נחשב ‘חופשי מחוקי ההגירה’ (Free of Immigration Control).
ההבדל העיקרי הוא שמי שלא מחזיק באזרחות לא יכול להצביע, ברוב המקרים, ובנוסף הוא יכול לאבד את התושבות שלו בכמה מקרים:
1. שהייה רצופה מחוץ לממלכה במשך חמש שנים (אם תושבות הקבע התקבלה דרך מעמד אירופאי) או שנתיים (בכל שאר המקרים).
2. עבירה פלילית חמורה שבגינה ההום אופיס מתחיל תהליך של ביטול מעמד וגירוש.
3. הכרזה עצמית שהמחזיק לא צריך את המעמד הזה יותר.
דרישת ‘האופי הטוב’ היא אחד הגורמים הנפוצים לסירוב של בקשת התאזרחות. בחוק עצמו, הדרישה היא מאד לקונית. המבקש צריך להיות בעל אופי טוב ‘…of good character ‘.
הגיידנס בנושא מפרט מה הוא ‘אופי טוב’ וזה נתון לשינויים, פרשנות ומרווח פעולה של מקבל ההחלטות. הגיידנס מגדיר בעייתיות באופי במקרה שלמבקש יש רישום פלילי מהעשר השנים האחרונות. בחלק מהמקרים, צריך לחכות שלוש שנים, ובחלק, גם עשר שנים.
עבירות חמורות שגררו מאסרים ארוכים, במקרה שלא בוצע גירוש, לא יאפשרו לקבל אזרחות לצמיתות. עבירות מכל סוג שהוא נשקלות במעמד בקשת ההתאזרחות. ההום אופיס שוקל כל עבירה לכשעצמה וגם שוקל את המכלול. למשל, דוחות חנייה ששולמו ללא משפט לא אמורות להשפיע על הבקשה. אבל אם המבקש הוא עבריין חנייה סדרתי עם דוחות חנייה רבים זה יכול להעיד על אדם שלא מציית לחוקי המקום ולכן ייתכן ויסורב תחת דרישת ‘האופי הטוב’.
עוד דרישה תחת הגיידנס הזה היא שהמבקש ישהה בצורה חוקית בממלכה בחמש האחרונות. בעבר, ההום אופיס הכניס את דרישת העשר שנים תחת קטגוריית ‘האופי הטוב’, אבל זה בוטל והגיידנס הותאם לדרישות החוק.
האם לדווח על כל עבירה?
רבים שואלים אותי ״האם לדווח על כל עבירה?״. התשובה היא: ״כן!״. ניתן להתמודד עם העבירה עצמה, להגיש תצהיר, ציטוטי פסקי דין, הצדקות והקלות ולבקש את שיקול הדעת של מקבל ההחלטות. מאוד-מאוד קשה להתמודד עם הסתרת מידע והדבר עלול לגרור סירוב בשנים הקרובות.
כפי שציינתי, בבקשת התאזרחות אין אלמנט של זכויות אדם ולכן סירוב לא יגרור זכות ערעור, אלא בקשה לשקילה נוספת שאם תימצא מוצדקת, לא ייגבה תשלום. אם גם זה סורב, ניתן לבקש Administrative Review.
הצעד הבא הוא פנייה לבית משפט גבוה דרך הליך שנקרא Judicial Review, שבו ניתן לטעון שהרשות השלטונית, בהתעקשותה לסרב את בקשת האזרחות, נוהגת באי-סבירות. זהו הליך יותר מסובך שדורש חוות דעת של משפטן על סיכויי ההצלחה (Merit)
כמו בכל הקטגוריות, גם בקשות להתאזרחות מתעכבות. חשוב להבין, שקבלת אזרחות היא לא בקשת הגירה וניתן לצאת ולהיכנס לבריטניה, להמשיך לעבוד ולחיות בממלכה.
