[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
הרגע קיבלתי טלפון שאני צריך לפנות את הסטודיו עד סוף השבוע. אנשים טובים וקבוצת אומנים נתנו לי שימוש בבניין שעומד ריק לפני שיפוץ. הקמנו תערוכה, יצרנו קצת ועכשיו צריך לצאת למקום חדש…
בין הרוגלעך לבקלאווה
יש הרבה כיף במעבר סטודיו. ויש גם מלא $#!¥%, שמתלווה לזה כמובן: אריזות, מיונים, קיפולים, סידורים, איבודים, ״הישברויות״ וכאבי גב. מצאתי מקום חדש. כוך קטן בקומפלקס של כוכים גדולים וקטנים, שיושב במיקום מצוין בין החרדים של סטמפורד היל (והרוגלעכים של מאפיית גרודזינסקי) לבין המוסלמים של קלפטון (והבקלאווה של מוסא). סך הכל מקום נעים, חלונות גדולים וסביבה יצירתית.
כל סטודיו חדש שאני מגיע אליו הוא קצת שונה מקודמו, וממעבר למעבר אני משכלל את מערך הסטודיו. השכלול כמובן לא מגיע מתוך חיבת אלתורים בלבד. אם יצא לכם לבקר בסטודיו של אומנים, אתם בוודאי יודעים שלכל אומן שיטה משלו ליצור, חיבה ספציפית לחומרים שונים וסט ציוד שונה לחלוטין. לא רק בבידול הברור שבין סוגי אומנות שונים. גם אם תשוו צייר אחד לצייר אחר, ההבדלים הם אינסופיים.
בסגנון ההר ומוחמד רק עם ציוד ואומן שמנמן
מכיוון שכל סטודיו שונה מקודמו – לא רק בגודל אלא גם בצורה ובמבנה – כל מעבר שכזה מאלץ התאמה למרחב החדש של הציוד או של שיטת העבודה. ואני חמור עקשן וקשה לי לשנות הרגלים. אז בלית ברירה הציוד הוא זה שחייב להשתנות. משהו בסגנון ההר ומוחמד רק עם ציוד ואומן שמנמן.
בסטודיו החדש סדרתי שולחן אור ענק, שולחן עבודה קטן, גלגלת נייר לציור, מגירות שהן גם שולחן וגם הדום לרגעי מחשבות פילוסופיות, שולחן אנימציה, מזרן קטן לשנ״צים, מתלה סרגלים, מתלה מברשות, מתלה בגדים עם כתמים, מתלה בגדים בלי כתמים ומתלה שיט/שונות, אחסון לנייר בגלילים, אחסון לנייר בבלוקים, אחסון מתכות (שיושב לי בדיוק מעל הראש, אבל נקווה לטוב…), פינת קפה (ממתקן נעליים שמצאתי למטה), קיר לציור וקיר לכלים (פטיש, מברג, מסור – שלומית של הסוכות הייתה מתה לכזה קיר).
נשאר לי רק עוד לארגן פינת חושך (לפיתוח הדפסים ותמונות) ופינת כיפוף מתכות, למצוא פינת עישון טובה יותר מהמדרגות בכניסה (לחודשי החורף יימח שמו, הבא עלינו בקרוב), וגם לקוות שאספיק לעבוד פה כמה חודשים לפני הטלפון הבא.
