בשכונת פינצ'לי שבצפון לונדון, צמחה קהילה ישראלית תוססת, עם חיי חברה מעוררי קנאה והמון תמיכה ועזרה הדדית – כמו שישראלים יודעים. מטרת הכתבה הזו אינה לשכנע אתכם לעבור לגור בפינצ'לי, כמה שזה עשוי להיות מפתה, אלא אולי להדגים איך ״עושים קהילה״. מרתק לראות איך ישראלים בונים בית מחוץ לבית, יוצרים את "ישראל הקטנה" שלהם, כאן בלונדון, ולהבין את חשיבות המעורבות בקהילה, בזמנים קריטיים בחיים, כאנשים וכישראלים. לנו בעלונדון יש את דודי, גורם מבפנים, שנותנת לנו הצצה לתוך חוויותיה האישיות מהחיים בפינצ׳לי, ומדגישה את הקסם והעוצמה של הקהילה שהיא גאה להיות חלק ממנה.
בית רחוק מהבית
יוני, בעלי, קורא לפינצ׳לי בית הרחק מהבית, ״מיני ישראל״. עבורנו המעבר ללונדון היה הרילוקיישן השני. אחת המסקנות המרכזיות שבאו עם הניסיון, היו שאנחנו צריכים לגור בלב ליבה של הקהילה הישראלית, לכן בחרנו לגור בשכונת פינצ׳לי שבצפון לונדון. לפני שעברנו, סיפרו לי שיש פה קהילה חמה, אבל לא דמיינתי עד כמה.
זה התחיל לפני כמה שנים, עדי ברזני אוקלי הקימה את קהילת ״פינצ׳לי אימאז״, שמהר מאוד הפכה להרבה יותר מסתם קבוצת וואצאפ. בזכות האנרגיות האינסופיות של עדי והלב הענקי – היא הצליחה להטמיע את רוח הנתינה, העזרה והאהבה בכל הקהילה!
מה שקורה בקהילה הוא בלתי יאומן! עזרה הדדית, ערבות, אכפתיות ודאגה.
מעבר ללונדון, ישר לתוך חיבוק חם
עברנו ללונדון רק עם מזוודות, מה שאומר שבאנו כמעט ללא ציוד. מהר מאוד הבית שלי התמלא בכוורות, שידות, ארונות, ספרים, משחקים ואפילו בגדים! הנשים בקהילה נותנות מענה על שאלות בכל נושא שבעולם – מה שהיה עזרה ענקית עבורי בהתחלה כשלא הכרתי כלום. המלצות על רפואה ובירוקרטיה, ואפילו מסעדות, הן קריטיות. אין צורך לקנות בגדים לילדים- כי כל הזמן האמהות מוסרות הלאה בגדים שקטנים על הילדים שלהן.
חן מהקהילה מספרת על מקרה חירום שקרה למישהי בחצות. היא הייתה חייבת להתפנות לבית חולים ומיד קיבלה הכוונה, עזרה ודאגה מחברות הקבוצה. זה רק מקרה אחד שמראה עד כמה הקהילה חזקה.
אישה אחרת מהקהילה נקלעה למשבר כלכלי ובכדי לסייע לה ערכו כמה נשים מהקהילה יריד מכירות ענק שכל הכספים הלכו לטובת העניין. כולם נרתמו ועזרו, ברוח הקהילתיות והנתינה.
יוזמות מדהימות
עוד דבר מדהים שקורה זה שקמות המון יוזמות פרטיות מרתקות בתוך הקהילה. למשל מוריה ודנה, שמארגנות מידי כמה חודשים מסיבת החלפת בגדים ביתית. למסיבה כל אחת מביאה בגדים שהיא לא לובשת. הסלון של דנה הופך לחנות בוטיק והמטבח מלא כל טוב פינוקים וכמובן יין- שכל אחת מביאה איתה.
אלדי האלוף מארגן מפגשי אבות וילדים. הוא מפעיל את הילדים בצורה מדהימה ולפעמים גם מקיים מפגשים משפחתיים גם עם האמהות.
בשכונה נמצא גם הבית החברתי ״שבט״ של יהודים למען ישוע, אותם מנהלים הזוג המקסים בוריס וגפן. בין הפעילויות של שבט, מתקיים פעמיים בשבוע אימון בוקר לאמהות עם יערה המאמנת התותחית.
אם חשבתם לרגע שהגברים מקופחים- אז לא ולא! לגברים יש את קבוצת ״פינצ׳לי אבאז״, שם גם מתקיימים דיונים פורים במגוון נושאים. חוץ מזה יש קבוצות של ספורט, מוזיקה, השקעות פיננסיות ועוד. מדי פעם האבות נפגשים בערב לעל האש ושתייה או יוצאים לפאב. גם לאמהות יש מפגשי בירה קבועים- לרוב נפגשות באיזה פאב ושותות ביחד וכל מי שמגיעה מתקבלת בחיבוקים ובשמחה גדולה.
כמובן שגם את החגים הרבה מאיתנו מבלות ביחד- בין אם בחב״ד או בבית החברתי. מה שחשוב זה שגם בין הילדים נוצרה קהילה והם חברים אחד של השני, גם אם הם לא מאותה כיתה ואפילו לא מאותו בית הספר.
בגינות תשמעו הרבה עברית.
ההורים התארגנו בקבוצות לפי הבתי ספר ויש עזרה הדדית בלהוציא את הילדים או להקפיץ הביתה ילדה שאמא שלה נתקעה בלי מפתח או לצאת לטייל בסופש כמה משפחות.
תמיכה בזמנים קשים
סביב המלחמה והמצב בארץ- הרגשנו שהקהילה חשובה אפילו יותר מתמיד! החיבוק הזה ממי שיודעות מה עובר עלינו ועוברות בדיוק את אותו הדבר – אין שני לו! אחי הוקפץ למילואים יחד עם הצוות שלו (צוות ברווז) והדהים אותי כמה נשים מהממות נרתמו לעזור לי לגייס לצוות ציוד- בין אם לתרום כסף בין אם לנסוע איתי לחפש את הציוד הנדרש.
אני מרגישה שהקהילה פה היא כמו משפחה!
זכינו שיש לנו כאלה משפחות מקסימות בפינצ׳לי ואני מודה על כך כל יום!
רוצים לכתוב גם על הקהילה שלכם בלונדון או ברחבי הממלכה? דברו איתנו: Carmel@alondon.net
