ביבי חביבי
ביבי כתב פוסט בדיוק אחרי הזכייה: “נטע, את כפרה אמיתית. הבאת הרבה כבוד למדינת ישראל! לשנה הבאה בירושלים!”. מגניב שהמנהיג יכול לקחת הפסקה ולהתנתק מה”איראנים שמיראנים” ולראות ארבע שעות טלוויזיה. ביבי כל כך נכנס לזה, שאפשר היה לראות אותו בבוקר שאחרי בריקוד תרנגול. הוא בטח כבר מכין את הנאום לשנה הבאה…
בזכות הישראלים באירופה
מכיר כאלה שעזבו את ישראל כי נמאס להם מפוליטיקה של ביבי וחבריו. אז מה שמצחיק בכל הסיפור הזה, זה כשמבינים שנטע זכתה גם בזכות המהגרים הישראלים שעזבו את המדינה והצביעו לה מכל אירופה. היידה אירופה!
בשנה הבאה בירושלים?
הרבה מצייצים נחרדו מ”שנה הבאה בירושלים”, בגלל המצב עם כל הפלסטינים המסכנים שסובלים מסביב. אבל מה עם כל החרדים המסכנים מסביב? יש מצב שיהיה להם עוד מצעד גאווה בעיר, רחמנא ליצן.
בי-בי-שיא
ההערות של גראהם נורטון, ששידר את התוכנית בבי-בי-סי, היו פשוט קורעות. אחרי הזכייה הוא אמר: “סלבאדור סובראל היה מאוד גס רוח אל נטע, אז זו תהיה העברה מעניינת של הפרס. סלבאדור לא אוהב אותה. (צוחק) זו סליחה בפורטוגזית?”.
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
בריטניה נאצים?
השיר של בריטניה, שכתב ישראלי אחר בשם גיל לואיס, היה אחלה. הוא היה כזה שיר מושך, שמישהו חטף את המיקרופון באמצע ההופעה כדי לעזור לסורי הזמרת הבריטית. מה הוא צעק שם, “בריטניה נאצים”? הייתי בטוח שזה היה חלק הראפ פריסטייל של השיר.
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
קולולו או קללות
מראה את השיר לילדה. “לא, היא לא באמת אמרה סטופיד. את יודעת שאסור להגיד את המילה הזאת. היא אמרה ‘קופיד בוי’. את יודעת, היצור הזה שיורה חיצים בלב. מה אבא? לא חשוב, שיהיה סטופיד. ואבא, מה זה מדפאקה?. מה, את לא מכירה? זו חיה שדומה לאלפקה. תזכירי לי פעם הבאה כשניסע לספארי”.
החלקה יפנית
יש טרנד חדש יחסית שקוראים לו Cultural appropriation (ניכוס תרבותי) ומחפשים אותו בכל מקום אצל מי ששונאים. מסתבר שלקחת משהו מתרבות אחרת זה דבר רע. הרבה צייצו שנטע גנבה מהיפנים. אם היא הייתה לובשת את שמלת הירושלים של מירי רגב, הייתם מרוצים? בטח גם לא שמעתם על ביורק.
