הסיפור מבוסס על הרומן של גרגורי מגווייר שנכתב על-ידו בלונדון ב-1990 על רקע אירועי התקופה: מלחמת המפרץ הראשונה, שחרורו של נלסון מנדלה מהכלא אחרי 27 שנים, האיחוד בין מזרח ומערב גרמניה והתפטרותה של מרגרט תאצ’ר מראשות הממשלה.
גם בגרסת המחזמר, שבתחילה מצטיירת כקלילה וקומית, מתגלות בהדרגה הרבה אמירות פוליטיות שרלבנטיות היום באותה מידה – אם לא יותר – לזמן שבו נכתב הרומן המקורי. הרעיון המרכזי הוא הסתכלות מחודשת על הערכים של טוב ורע ומה הם מייצגים. גיבורת הסיפור היא אלפבה, המוכרת יותר כוויקד – המכשפה מהמערב בסרט. בסיפור כאן שמוצג כפריקוול (הקודם לעלילה) ל’קוסם מארץ עוץ’ אבל גם חופף לו, ויקד היא הגיבורה הטובה והדחויה.
הסיפור מתחיל כפלשבק מרגע ההכרזה על מותה של ויקד עי גלינדה – אותה מכשפה טובה המוכרת מהסרט – ומשם נפרש סיפור הכרותן. תחילתו בקולג’ בו גלינדה היא הבחורה הפופולרית, העשירה והמפונקת ואלפבה שנואה עי כולם – בעיקר בשל צבעה הירוק. בהדרגה, בעיקר כשכוחות הכישוף שלה מתגלים, מעמדה של אלפבה משתנה והיא אפילו זוכה לאהבתו של הנסיך יפה התואר והפופולרי שמתרשם כמובן מאופיה ולא מיופיה. גם האיבה שהיתה בין שתי הבנות הופכת לידידות אמיצה.
נקודת המפנה המפתיעה מתרחשת כאשר גלינדה ואלפבה מגיעות לעוץ לפגוש את הקוסם הגדול שגם פה כמו בסרט מתגלה כשרלטן. בהקבלה אקטואלית, אלפבה הופכת באופן פתאומי לויקד האויב, ובהיותה כזאת מוכרזת מלחמה נגדה ונגד כל מה שהיא מייצגת, וכמו כל אויב כל אמצעי ללחום נגדו עמ לחסלו מוצדק. גלינדה לעומת זאת הופכת כמעט בטעות לסמל הטוב, מה שמפריד ביניהן מאותו רגע, והופך אותן לכאורה ליריבות.
התפאורה מרהיבה, וכוללת הרבה אפקטים ויזואליים מרשימים, שברגעי השיא בהצגה בהחלט מצליחים לסחוף ולעזור לרגש. מעבר לכל זה, מה שבמיוחד מרשים הוא המשחק המשובח ורב-הרבדים, דבר שלא תמיד אופייני למחזות זמר. בולטות במיוחד במשחקן המשובח הן אידינה מנזל המצויינת בתפקיד ויקד (תפקיד אותו גילמה גם בהפקה בברודווי) והלן דאלימור המצחיקה בתפקיד גלינדה, שביחד משלימות זו את זו ועוזרות ליצור ערב שמצליח גם לרגש וגם לעורר מחשבה.
עד 24/2/07. ב’-שבת 19:30, ד’ ושבת גם 14:30. £55-£15.
Apollo Victoria
Wilton Rd, SW1
Tel: 0870-4000 889
Tube: Victoria
