כשחושבים על אספנים, בדרך כלל מדמיינים איזה פנסיונר עם ארונות מלאי אלבומי בולים שעליהם הוא יוכל לספר לכם בדיוק איך השיג כל אחד ועד כמה זה נדיר. אבל כשפוגשים את ג’ונתן סיווה (17), הנחשב לבעל האוסף הגדול ביותר של פריטי אל על באירופה, קשה שלא לתהות. גם מנכל אל על, אליעזר שקדי, פגש את האספן הצעיר והופתע. הוא אמר: ‘ציפיתי לאדם זקן’, מספר סיווה.
מתברר כי קיים חוג מצומצם של אספני אל על שכולל כ-20 איש ברחבי העולם, המתחרים ביניהם בשדה הקרב הווירטואלי, בעיקר באי.ביי. כיום קשה למצוא פריטים חדשים של אל על, טוען סיווה, אני מחפש את אותם דברים שוב ושוב.
סיווה מתגורר עם אימו הישראלית ואביו הסרי-לנקי באסקס. הוא מספר שהרומן האווירי שלו התחיל בעקבות הוריו, שהכירו בזמן שעבדו מול אל על כסוכני נסיעות. את ילדותו הוא זוכר בעיקר כתקופה שבה בילה באוויר יותר מאשר על הקרקע. אבי קיבל מאל על פריטים שונים, כמו דגמי מטוסים, עלונים ופוסטרים… מאחר והוא לא היה טיפוס חומרני, קיבלתי את הפריטים ממנו מגיל חמש ומאז זה הלך וגדל.
לשחזר את ימי הזוהר של אל על
מסתבר שעולם התעופה זורם אפילו עמוק יותר בעורקיו. אביו שימש בעברו כטייס בחברת תעופה פרטית בלוטון, אימו עבדה כדיילת בלופטהנזה בנתבג, וסבו היה מבוני המטוסים בתעשייה האווירית הישראלית. אל על זו לא עוד חברת תעופה, מסביר סיווה על חשיבות החברה עבורו, זו שגרירות ישראל, קודם כל. כשאנשים רואים את המטוס בנמלי התעופה בעולם, הם רואים את דגל ישראל על הזנב וגוף המטוס… המטרה שלי היא לשחזר את הזהות של אל על מימי הזוהר… ב-1989 בחר בה ה’דיילי מייל’ כחברת התעופה הטובה ביותר!.
הוריי אומרים לי שאולי כדאי שאפסיק לאסוף, כי החדר שלי ‘מתפוצץ’ מרוב פריטים…, הוא ממשיך. יש שאומרים לי למצוא תחביב חדש ואני מסכים עם זה, אבל קשה לי לצאת מזה אחרי שאני בתוך זה כל כך הרבה שנים.
האוסף של סיווה כולל למעלה מאלף פריטים הממלאים את חדר השינה שלו – והם אף כוללים מודעות שאל על פרסמה במגזין עלונדון. אבל הפריט בו הוא הכי גאה, הוא מזכרת מסבתו שהתגוררה בלוד. לפני שהיא נפטרה היא נתנה לי עלון של אל על משנות ה-50′, שהכיל את הלוגו הישן של אל על מיום הקמתה, ב-1948. זה מאוד חשוב לי. זה גם אחד הפריטים הקטנים ביותר שיש לי, אבל מעולם לא ראיתי אותו באינטרנט.
בדצמבר האחרון הוזמן סיווה על ידי מנהל אל על בלונדון, ירום ודיש, להציג את האוסף המרשים שלו באירוע בהנדון בו הוצג ספר התורה של אל על. באתי רק עם רבע מהפריטים שיש לי באוסף בגלל הקושי לסחוב את כולם. התגובות היו מדהימות. פגשתי אנשים שהצביעו על דברים בפליאה ואמרו: ‘לא ראיתי את זה שנים!’.
סיווה אמנם יהודי, אבל הוא לומד בבית ספר נוצרי, ושם הוא לעיתים נשאל על מוצאו. לפעמים זה קשה לומר שאני ישראלי, כי אי אפשר לדעת איזו תגובה אקבל. במיוחד כשחברים מגיעים לביתי ושואלים ‘מה זה, מאיפה כל המטוסים האלה? וואוו…’ ואני חושב לעצמי אם הם הולכים להעליב אותי או לא… התגובות של האנשים מעודדות אותי להמשיך.
אני לא כזה משוגע, אני שם לעצמי גבולות
האם תמשיך לאסוף?
בארבע השנים האחרונות זה מתמתן. אני מאמין שתמיד אמשיך לאסוף, אבל בכמויות קטנות. פעם בחודש אכנס ל’אי.ביי’ ואם אראה משהו שארצה, אנסה לרוכשו.
אתה קונה הרבה באי.ביי?
די הרבה. אבל זה שוק מאוד תחרותי… לדוגמה, ב-31 במרץ הוצע למכירה מטוס מתנפח של אל על משנות ה-80′. חשבתי, ‘למה אני צריך את זה’, אבל זה היה ישן ומאוד התפתיתי לקנות אותו, למרות שזה היה פריט טיפשי. הוא התחיל בשלושה דולרים וב-15 הדקות האחרונות עלה ל-50 דולר.
אז אתה לא זכית בו…
ברור שלא… ויתרתי אחרי 20 דולר. אני לא כזה משוגע, אני שם לעצמי גבולות.
מה הפריט היקר ביותר שרכשת?
אני צריך להיזהר (צוחק)… אחד מדגמי המטוסים שיש לי הוא בואינג 767 מ-1983 ושוויו מוערך בין 400 ל-450 פאונד. אני השגתי אותו תמורת 90 פאונד.
כמה דגמים יש לך?
אני משער שכ-43.
אתה יודע פרטים על המתחרים שלך?
כן. חלק מהם עובדים באל על. הרוב מארהב, אבל יש גם כמה בגרמניה, שוויץ וצרפת.
ואתה הכי צעיר?
כן, בדוק.
מה התכניות שלך לעתיד?
אני ארצה לעסוק בניהול חברות תעופה… או אפילו לפתוח חברת תעופה, אם יהיה לי מזל.
ובאל על כבר מובטח לך תפקיד?
היה לי ניסיון תעסוקתי באל על, שם התנדבתי כמה פעמים. יצרתי עבורם גם כמה עבודות של עיצוב גרפי. אין לי מקום מובטח ואשמח להשתחל לשם, אבל נחיה ונראה.
* את האוסף של סיווה ניתן לראות בדף הפייסבוק: www.facebook.com/ElAlTheUkCollection
