בסיפורי רועים (Shepherds Stories) משתתף הצוות הקבוע שלו, הבסיסט ירון סתוי והגיטריסט היווני, טסוס ספיליוטופולוס, שעבדו איתו על שני אלבומים נוספים Letting Go ב-2010 ו-The Monk ב-2008.
סיפורי רועים נוצר בשל רצונו של אסף לחקור את הדרך שבה מלודיות משפיעות על הנשמה שלנו ואיך שמוסיקה משפיעה על האני האמיתי שלנו. זה מבחינתו אפקט הרועים, כאשר מלודיה מזכירה לנו משהו ששמענו קודם, תחושת אני מכיר את המנגינה הזו מאיפשהו אבל לא ניתן להצביע בדיוק מהיכן. זה דומה לתחושת הדז’ה וו. סיפורי רועים אמורים לחבר אותך למשהו גדול ממך, אמת נשכחת או תודעה קולקטיבית. רגעים אלה הם רגע של חיבור לנשמה שלנו, הם תזכורת מהיכן באנו.
אסף מתאר שהוא מושפע מאוד מסצינת הג’אז המקומית שהיא דינאמית ותוססת בעיקר ב-6 שנים האחרונות. מוזיקאי שהוא מושפע ממנו רבות הוא קווין גלזגו (Kevin Glasgow), אחד השמות החמים בתעשייה. וכמובן, ממוזיקה הודית בה לונדון מבורכת וממנה הוא כרגע שואב השראה רבה.
זה מרגש עבורי שהאלבום מייצג דברים רבים שלמדתי ותרגלתי כמוסיקאי וכאדם. במהלך השנים האחרונות אני לומד את אמנות מערכת כלי הקשה דרום הודית שנקראת קונאקול (Konnakol). יש לזה השפעה מהפכנית על הנגינה שלי ועל ההבנה שלי של קצב. כמו כן, השתמשתי בכמה אלמנטים הודיים באלבום זה.
אני חושב שיש תחושה שהשקענו הרבה מחשבה באלבום הנוכחי, כאשר משווים לאלבומים הקודמים שעשיתי עם השלישייה, אבל באותו הזמן האלבום מרגיש פחות מתאמץ, יותר טבעי ומאולתר. זה נובע בחלקו מהעובדה שהשלישייה מנגנת יחד מאז 2007, ופיתחה צליל משלה, כי אין תחליף לנגינה משותפת במצבים רבים.
אסף, ניגן בארץ עם יאיר דלל, אלברט בגר והרולד רובין. בשנת 2000 החל לנגן עם המוזיקאי, גלעד עצמון ואנסמבל הבית האוריינטלי, (Orient House Ensemble) איתם זכה במגוון פרסים והקליט שבעה אלבומים. גלעד עצמון הוא אחד הדמויות הססגוניות בסצינת המוזיקה בלונדון ואנטי ציוני ידוע, אמר על אסף שהוא ה’מתופף הכי טוב בעולם’ אבל לא מתעניין בפוליטיקה. אולי בשל כך נפרדו דרכיהם.
כאמור ההופעה, מחר במועדון הג’אז פיצה אקספרס בסוהו, יום רביעי 17.7.13 ב-20:00 בערב, פתיחת דלתות ב- 19:00, מחיר 15 פאונד לכרטיס, דיסק חינם למזמינים מראש.
http://www.pizzaexpresslive.co.uk
