טריק רמדאן, מרצה באוניברסיטת ג’נבה, הוא הנכד של חסן אל בנה, מייסד האחים המוסלמים במצרים. התפוח לא נפל רחוק מהעץ. עם טרור מוסלמי אנטי-מערבי הוא ישן היטב בלילה. ארצות-הברית אוסרת עליו להגיע לתחומה ואפילו צרפת הכניסה אותו לרשימה השחורה שלה. השופט הספרדי הנודע, באלאטאסו גראזון, טען כי לטריק היה בקשר קבוע עם מי שמימן את הפיגוע ההמוני בשגרירויות האמריקאיות בקניה ובטנזניה ב-1996.
אינאיאת בונגלאוואלה, דובר המועצה המוסלמית הבריטית, שיבח בשעתו את עוסאמה בין לאדן ואת עומר עבדול רחמן, השייח’ העיוור שעמד מאחורי הפיגוע הראשון בבנייני התאומים בניו-יורק.
איקבאל סאכאריני, ראש המועצה, סבור כי יש לבטל את יום הזיכרון לשואה ובמקומו לציין את יום הג’נוסייד שיכלול גם את הקורבנות המוסלמים של המלחמות האחרונות.
העוד המתאסלם, אחמד תומפסון, סבור כי העימות הנוכחי בעיראק נוצר במוחם הקודח של הציונים אשר יחד עם ארגון הבונים החופשיים הביאו את טוני בלייר לפאתי בצרה. ב-1994 הוא כתב ספר בו כינה את שואת יהודי אירופה השקר הגדול. בכלל, הוא סבור כי ליהודים אין זכות לחיות בישראל משום שאינם נחשבים לגזע טהור ואינם ממשיכיהם האמיתיים של בני ישראל התנכיים.
רמדאן, בונגלאוואלה, סאכאריני ותומפסון הם רק חלק משורה ארוכה של צוותי משימה אותם הקים טוני בלייר לאחר ה-7.7 במאמץ נואש לבדוק מה מעיק על בטנו של המוסלמי-הבריטי הצעיר. דאונינג סטריט אומנם טוען כי אין הוא מסכים עם אותן דעות, אך כיצד לא בדק בציציותיהם של אותם יועצים? האם ניתן בכלל לקבל ולו בדל אחד של עצה טובה מטיפוסים אלה שדעותיהם האנטישמיות מעבירות אותם על דעתם?
קחו דווקא את סאכאריני, המתון שבהם. הסופר סלמן רושדי כינה אותו בדיחה והוא גם יודע מדוע. היה זה הוא שאמר לאחר פרסום פסוקי שטן כי המוות יהיה קל מידי עבור רושדי. כל זה מן הסתם היה ידוע לבלייר שבתחילת השנה חשב כי יקנה את ליבם של המוסלמים אם יעניק לו את התואר המגוחך סר. אבל האיקבאל הזה הוכיח, מאז הטבח בלונדון, כי הוא טיפוס חלש, בור גמור וככזה שאינו מייצג בכלל את האוכלוסייה המוסלמית בבריטניה. גרוע אף יותר, הוא והסובבים אותו באותה מועצה אף סבורים כי ככל שהדברים נוגעים להשמדות עם, גם הפלסטינים ראויים ליום שואה משלהם
הקמפוסים ירתחו מחדש בשנת הלימודים הקרובה. הטירוף האנטי-ישראלי לא תם ולא נשלם. יציאה מעזה או לא, ישראל תונח שוב על כוונת המחרימים. תבוסתו של ארגון המרצים הבריטי הייתה זמנית ומי לא ידע זאת. הילארי רוז, אחוזת דיבוק, שוב בוחשת בקדירה ואינה מעוניינת להשתתף בדיאלוג כלשהו בין הצדדים. אם היית חי בצרפת הכבושה, לא היית נשאל מדוע אינך אוהב את הנאצים…היא אומרת לגרדיאן החדש. וכן, היא חשה בנוח עם ההשוואה. אני רואה את זכותם של אנשים להילחם נגד דיכוי כזכות יסודית.., היא לא ממצמצת.
וזה לא הכול. פתאום מגלה הממשלה כי מוסלמים קיצונים עורכים גיוסים חשאיים של סטודנטים באוניברסיטאות. המגוייסים משוגרים לקייטנות בפקיסטן והשאר ידוע. החמאס עושה שם נפשות. לפני שנתיים גייס עבורו ארגון הכיסוי אינטרפאל 20 מיליון דולר וסטודנטים רבים הם מפעיליו. המוג’אהירון עדיין ממומנים. גם החיזב אל תחריר חזק בתמונה. מעיד אנדרו פייקס, מי שהיה נשיא ארגון הסטודנטים הבריטי. הייתי בהלם מעוצמת האנטישמיות שלהם…הם היו גם ארסיים בהתקפותיהם נגד הומואים ולסביות…. אולם מנהיגם, ג’אלאלודין פטאל, מעמיד פני נעלב. אנחנו? תמיד היינו אוהבי חוק וסדר. אפשר ממש להיחנק מאהבתם. אגב, תחריר פירושו שחרור. שחרור ממה, אם מותר לי לדעת?
זה האיש אותו מבקשים הבריטים להשליך לכלא
הכירו את האלוף דורון אלמוג, ראש פיקוד דרום לשעבר. במבצע אנטבה הוא היה הקצין הישראלי הראשון שדרך על אדמת אוגנדה. בשנות ה-80 הוא ניצח על הבאת 6000 מיהודי אתיופיה לארץ. בהיותו אלוף הפיקוד סייע רבות לאוכלוסייה הבדווית בנגב, הקים שני בתי תמחוי בדרום ויצא מעורו כדי להביא רווחה לבתיהם של מאות מחייליו השרויים במצוקה.
הכירו את אלמוג. הוא איבד את אחיו ערן במלחמת יום הכיפורים. בנו ערן נקרא על שם אחיו. הוא נולד פגוע מוח לפני 20 שנה וכזה נותר עד היום. האב מודה כי זוהי מלחמתו הארוכה והקשה מכולן. הוא יוזם הקמת מעון עש אחיו, בית ערן, ולשם כך יצא לבריטניה, לגייס כספים בקרב הקהילות היהודיות.
זהו אלמוג. האלוף שסיכל מאות פעולות טרור נגד חיילים ואזרחים ברצועת עזה ומחוצה לה. קבוצת יש גבול ביקשה להניחו מאחורי סורג ובריח בסיוע החוק הבריטי. המעצר נמנע ממנו ברגע האחרון, אבל הפלסטינים חוגגים. כמו פינושה…, הם מכרכרים סביב האפיזודה. האם, על פי ההיגיון העקום הזה, יסרבו החיילים הבריטים המשרתים בעיראק לשוב הביתה?
