עפר רונן, מבעלי ‘סטימצקי’ בגולדרס גרין, מספק את הסחורה. מעבר לידע העצום של רונן בספרים, הוא מכיר את כל המקומות והמסעדות הישראליות, והוא גם מקושר לכל האירועים ולאנשים החשובים בקהילה, ובעצם, בכל מה שקשור לישראל, ללונדון ולהרבה מעבר לזה.

אין פלא, איפוא, שהחנות הפכה למקום עליה לרגל. בשל אופיו המיוחד, מגיעים גם לא יהודים, ביניהם יש תומכים ומתנגדים לישראל. במפגש עימם עובר עפר לחזית ומשמש כמסביר הלאומי: באופן כללי החנות יוצרת עניין בכל המגזרים, לכולם יש מה להגיד: ישנם אנגלים שבאים לדבר על פוליטיקה, מוסלמים שנכנסים רק כדי לבחון את המקום, פולנים שיש להם אובססיה אדירה ליהודים, כאלה שהיהדות טבועה בהם אבל בצורה שלילית מאוד והם יכולים להיכנס לחנות, להאשים את היהודים, להעליב, ואני תמיד נמצא בפרונט של כל העניין, משוחח ומתעמת איתם. אבל לצד השנאה והבורות יש גם אהדה רבה. ישנם הרבה נוצרים אפריקאים שמאוד אוהבים את ישראל, אהבה בלתי נתפסת לעיתים.
האם סבלת מהתנכלויות בגלל שהמקום מזוהה עם ישראל?
שיא ההתנכלויות היה דווקא בתקופת הפלישה האמריקאית לעיראק. בתקופה של המלחמה בעזה היה כאן הרבה יותר רגוע ממה שציפיתי. כנראה שאת רוב האנרגיות השליליות העדיפו להוציא על שגרירות ישראל בקנזינגטון.
מה עוד שונה בין הסניף בלונדון לחנויות בארץ?
מבחינת הספרים בעברית והמוזיקה – המבחר דומה לזה שבארץ. יש לנו גם ספרים באנגלית עם נגיעה ישראלית וכן מבחר גדול של ספרים שתורגמו לאנגלית. דבר ייחודי נוסף שקשה שלא להבחין בו הוא ‘חלון המודעות’ שבחזית החנות. על ‘החלון’ מודבקות מודעות בעברית ובאנגלית עם דירות להשכרה, הצעות עבודה לישראלים שרק עתה הגיעו, או ישראלים המבקשים עבודה וכאלה המפרסמים שירותים שהם נותנים כמו טיפולים, ייעוץ וכו’. אין ישראלי שעובר כאן ולא שמע על חלון המודעות של סטימצקי.

מה הכי פופולרי?
דיסקים של שרית חדד, עידן רייכל ושלמה ארצי פופולריים מאוד. ישראלים מחפשים כמובן גם סרטי בורקס, כמו ‘גבעת חלפון’. אנחנו מוכרים בחנות גם יודאיקה. בדרך כלל ישראלים נכנסים לקנות מזוזה, כוס לקידוש ובתקופות של חגים – נרות חנוכה וחנוכיות, הגדה של פסח וכל מה שקשור לאותו חג. האמת, אחד הדברים שהישראלים הכי אובססיביים לגביו זה המגזין עלונדון. לפעמים נעצרות מכוניות בשיירה מחוץ לחנות והם קופצים לרגע להביא את עלונדון’, ותמיד ממתינים לו בקוצר רוח.
איזה סופר ישראלי הכי נמכר פה?
בעניין הזה אין תחרות. רם אורן לוקח ובגדול! אני באופן אישי אוהב מאוד את הספרים החילוניים על התנך של מאיר שלו ויאיר לפיד.

מהי הבקשה הכי מוזרה שקיבלת?
אנשים חיפשו לקנות שש-בש, טאקי וחולצות של המוסד.
האם לדעתך, המפגש עם סטימצקי, מגביר את הגעגועים לארץ, או עוזר להתמודד עם המרחק?
צריך להבין שישראלים שהגיעו לאנגליה ובחרו להתמקם בגולדרס גרין, בעצם לא ממש עזבו את הארץ, הם חיים באזור הכי ישראלי באנגליה; זה כאילו הם נשארו בארץ. אז חוץ מאוכל ישראלי יש להם גם סניף סטימצקי קרוב לבית, בדיוק כמו שהיה להם בישראל. העניין שונה לגבי מי שמגיע מרחוק – לישראלי שעובר כאן ולא מכיר את האזור פתאום נדלקות העיניים: ‘יו, איזה קטע – יש פה סניף של סטימצקי’. אנשים כאלה מאוד מתרגשים למצוא אותנו כאן.



































