מרים פרץ התאלמנה מבעלה ושכלה שניים מבניה, אוריאל ואלירז, בעת שירותם בצה”ל. היא הפכה להשראה לאומית בעקבות הספר שכתבה, “שירת מרים”, המתאר את סיפור חייה, וכיום ידועה כ”אם החיילים”. בשנת 2014 היא נבחרה להדליק משואה בטקס יום העצמאות המרכזי למדינת ישראל, ובשנת 2018, ביום העצמאות ה־70, זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים על “חיזוק הרוח היהודית־ישראלית”. פרץ מספרת את סיפור חייה בהתנדבות בהרצאות לבני נוער, לחיילים ולקהל ברחבי העולם כדי להנחיל מורשת יהודית ציונית, מנהיגות ומוטיבציה לשירות בצבא. ההסתדרות הציונית העולמית מביאה בחודש מאי הקרוב את פרץ לסבב הרצאות בקרב הקהילה ברחבי לונדון.
מה את מקווה להשיג בביקורך?
״אני מגיעה ללונדון כדי להיפגש עם חברי הקהילות, בתי ספר יהודיים וקבוצות שונות. אני מתכננת ומקווה לחזק ולהתחזק בקשר שבין ישראל והתפוצות, ולהדגיש את המחויבות שלנו לאחינו בלונדון, באנגליה וברחבי העולם. אני גם רוצה להסביר לאלה שאפגוש מה משמעותה של המדינה שלנו ושל ירושלים – עבורי ועבור כולנו, ומה מחירה של העיר הזו״.
שילמת מחיר אישי יקר מאוד.
״נכון, שילמתי מחיר יקר. שני בניי, אוריאל ואלירז, קצינים בכירים בסיירת גולני, נפלו בקרבות על המדינה. אוריאל נפל בלבנון בשנת 1998 כשהיה בן 22 ואלירז נהרג בקרב בעזה, בשנת 2010, כשהיה בן 32, והותיר אחריו ארבעה ילדים קטנים. שני הבנים נולדו בשארם־א־שייח׳, ביישוב אופירה, שממנו התפנינו אחרי שנחתם הסכם השלום עם מצרים ואז עברנו לגור במצודת זאב. למעשה, חוויתי גם את השלכות השלום ואת תוצאות המלחמה, וכמובן שמעדיפה את ייסורי השלום על מחיר המלחמה. אבל זו המציאות שלי וחלק ממנה הוא האובדן שחוויתי״.
האובדן הזה לא גרם לך לאבד את האמונה שלך ואת הגישה החיובית שלך לחיים. איך את עושה את זה?
״זו תמצית ההרצאה שלי. אני מאמינה שהבחירה אצלנו. אפשר לשקוע ולאבד אמון, אבל אני בחרתי להמשיך ולהאמין בכוח של החיים, של החיות ושל היכולת להצמיח משהו חיובי גם במצב קשה מנשוא. אני אמנם באה מבית דתי, אבל מאמינה שאת החיזוק והאמונה, גם בשעת משבר, הבאתי מתוך בחירה אישית ולאו דווקא מתוך אמונה דתית. המשבר שעברתי הוא עצום, אבל הצלחתי לצמוח מתוכו וגם להצמיח ניצוצות של עשייה ויצירה חדשה מתוך החורבן״.
איך מעבירים מסרים כאלה לילדים ולנוער?
״עבדתי כמנהלת בבית ספר ממלכתי בגבעת זאב כ־20 שנה וניהלתי אותו בסגנון של בתי ספר ׳שכטר׳ הצפון־אמריקאים; כל ילד מכיר את מורשתו, כל ילד יודע מהו סידור תפילה ומה הם חגי ומועדי ישראל. כשאתה יודע מה אפשרי, אתה יכול גם לבחור. מילת המפתח בחינוך לתלמידים הייתה תמיד ׳בחירה׳, וזו מילה משמעותית בחיי ובחיי כולנו, ילדים או מבוגרים. אני בחרתי לחפש אורות בחושך חיי ולהעביר אותם הלאה. לא בחרתי להתפרסם, להפוך לסלבריטי. הייתי מעדיפה לחיות חיים פשוטים עם בעלי והילדים שלי, אבל איבדתי שניים מילדיי ובעלי אליעזר נפטר מרוב צער. אבל בחרתי להתמודד, לקום בבוקר ולהודות על הטוב בעולם, לחייך, לחבק ולא להאשים. הילדים, הנוער והחיילים שאני פוגשת יכולים לראות שזה אפשרי, כי לכולנו יש משברים בחיים ולכולנו יש את יכולת הבחירה״.
ואם כבר מדברים על חיילים, את ידועה כ״אם החיילים״ וגם זכית בפרס ישראל על עבודתך ותרומתך בתחום חיזוק הרוח הישראלית־יהודית.
״אני פוגשת כ־1,000 חיילים בשבוע וכבר עושה זאת כ־20 שנה. משפחת גולני היא המשפחה שלי ומלבד אוריאל ואלירז, גם בנותיי נשואות לקצינים בגולני. אני משתדלת לנטוע רוח של אמונה ואהבה בחיילים ובקצינים שאני פוגשת. אני מגיעה לבה״ד 1 ומרצה לצוערים ומדברת איתם על מסירות נפש, על רגישות אנושית, על נטילת אחריות ועל חיזוק הרוח״.
הוכחה חיה לכך שהכל אפשרי
מרים פרץ היא אם לשישה ילדים וסבתא ל־15 נכדים. היא נולדה וגדלה בקזבלנקה שבמרוקו. בשנת 1964, עלתה ממרוקו, ובהמשך למדה ספרות והיסטוריה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ועבדה כמנהלת בתיכון במשך 23 שנה. כיום, היא מפקחת במשרד החינוך בתחום החינוך הלא פורמלי.
יש בך כל כך הרבה יכולת נתינה ואהבת חינוך, האם גדלת בבית שהעניק לך את הכלים האלה?
״גם פה השתמשתי ביכולת הבחירה שלי, כי גדלתי בסיטואציה שלא העניקה לי כלים ׳מן המוכן׳. הגעתי לארץ בגיל 10 ממרוקו, עם הורים שלא ידעו קרוא וכתוב ולא העריכו את חשיבות החינוך וההשכלה. גרנו במעברה חסרי אמצעים ובלי ספר אחד בבית, והפעם הראשונה שראיתי קרש חיתוך לירקות, למשל, הייתה כשהייתי בכיתה י״א! עברית גם לא היתה שפת האם שלי, אבל אני בחרתי בדרך של חינוך, הוראה, למידה. אני, שבאתי מרקע כזה, קיבלתי את פרס ישראל. אז את רואה – הכל אפשרי!״.
בנוסף, מישהי ששפת האם שלה לא עברית כתבה ספר, ״שירת מרים״, שמצליח ומוערך ברחבי הארץ ובעולם…
״את הספר כתבתי למעשה עבור שני ילדיו של אלירז, כי רציתי שתהיה להם אפשרות לקרוא בספר מדי פעם וללמוד ממנו על הרקע ממנו בא אביהם, ממש כמו שקוראים באורח קבוע בהגדה של פסח. הסופרת סמדר שיר דרבנה אותי לכתוב את הספר שזכה להצלחה רבה, תורגם לאנגלית, ובקרוב אמור להיות מתורגם גם לספרדית. יצא שבעצם אנשים רבים ושונים לומדים מן הספר שלי, שבאנגלית נקרא Miriam Song. אני מקווה שדרך הספר וההרצאות שלי אני מצליחה לטעת רוח של אמונה ואהבה, ומצפה לעשות זאת גם בסיבוב ההרצאות של ההסתדרות הציונית העולמית בלונדון״.
* מרים פרץ צפויה לבקר ברחבי לונדון, באזורים בושי, בורמווד, הנדון ודרום ווטפורד בין התאריכים 18 – 25 במאי 2020. לפרטים נוספים: Wzouk@wzo.org.il
הכתבה הזו פורסמה במגזין המודפס של עלונדון. הורידו כאן את הגיליון הדיגיטלי >>> https://alondon.net/new-site/מגזין-עלונדון-המהדורה-הדיגיטלית/
