מותחן קתולי

ביום השישי האחרון של חודש יוני אמורה הייתה להיערך הצגת ההרצה הראשונה של המחזה, אולם היא בוטלה בשל מכונית התופת שהתגלתה באותו יום במעלה הרחוב בו שוכן התיאטרון. ה’רויאל היימרקט’ קיים כבר 280 שנים ומעולם הוא לא עלה לכותרות בנסיבות שכאלו. ואולי הייתה בכך קריצה כלשהי לנושא המחזה שעוסק ברצח.

לא, לא ברצח המוני חסר אבחנה של טרוריסטים איסלמיסטים, אלא של האפיפיור, אותו אפיפיור, יוחנן פאולוס הראשון, שכיהן בתפקידו 33 ימים בלבד. המחזאי, רוג’ר קריין, מעניק גושפנקא מלאה לשמועות שסבבו את הוותיקן מאז ועד היום. האיש נרצח על ידי הסובבים אותו ומעשה הרצח סלל את דרכו אל הכס הקדוש של האפיפיור הפולני, יוחנן פאולוס השני, שנפטר לפני כמעט שנתיים.

ולא שליורשו, האלמוני עד אז, הייתה יד במעל. הוא נבחר לתפקידו כמועמד של פשרה, לאחר ששני המועמדים לרשת אותו לא הצליחו להשיג את הרוב הדרוש. אחד מהם היה יד ימינו של הנרצח, קרדינל בליני, המגולם על ידי השחקן הידוע דייוויד סושה. המחזה כולו נכתב מזווית הראייה של בליני, החוקר את מעשה הנבלה ומגיע למסקנה כי שלושה מאנשי הוותיקן הבכירים ביותר הרעילו אותו למוות.

האחד היה שר החוץ וויו, השני קרדינל באג’ו והשלישי בישוף מרצ’נקוס שהחזיק בתיק הכספים של המדינה הקטנטנה. כל השלושה חברו יחדיו כדי להיפטר מהאפיפיור החדש לאחר שזה הודיע להם לילה קודם לכן כי בדעתו להעביר אותם מתפקידם בו בילו תקופה ארוכה ורבת שחיתויות. הקשר הלונדוני אינו נעלם מהמחזה. ב-1982 נרצח או התאבד רוברטו קאלבי, מנהל הבנק שניהל רבים מעסקי הוותיקן. גופתו נמצאה משתלשלת מגשר בלאקפריירס מעל נהר התמזה לאחר היעלמותם של 750 מליון פאונד מקופת הכנסייה.

מיותר לציין כי המחזה כולו סובב סביב אישיותו של סוה המשחק את התפקיד המרכזי המזכיר את תפקידיו המפורסמים כבלש החוקר הרקול פוארו. סושה לעולם לא מאכזב, אבל לא רק עבורו כדאי לגשת ל’היימרקט’ בימים בהם לא מגיעות מכוניות תופת לרחוב הידוע בו מככב גם זה שנים רבות פאנטום האופרה. הדרך בה תעלומת מותו הפתאומי של אפיפיור בריא הולכת ונחשפת היא המימד החזק של ההצגה המגיעה לשיאה הדרמטי בחלקה השני. הוותיקן מתגלה כמאורת נחשים בה כוח ורדיפת בצע הם חזות הכול. בליני אינו משקיף על הדרמה מהצד. הוא חלק ממנה. האפיפיור החדש מייעד אותו להיות שר החוץ שלו ולאחר מותו, תוך חיבוטי מצפון, הוא מחליט להתמודד על ירושתו ולוותר על מיצוי הדין. במלים אחרות, בליני הנחשב לדמות המיוסרת ביותר ברומא מוכר אף הוא את נפשו לשטן, אף כי ברגע האחרון אין הוא מצליח להגיע אל הכס הנכסף.

‘הוידוי האחרון’ הוא אחד משבעת מחזות התיאטרון שעוד נותרו בווסט אנד בו עולים לא פחות מ-29 מחזות זמר. לונדון הולכת ונעשית ברודוויי וקשה כבר למצוא בה מחזה הגון ורציני מחוץ לתיאטרון הלאומי. הנה לכם עוד סיבה להזדמן לשם, מה גם שמזומן לכם מותחן קתולי שלא רואים יותר במקומותינו.

ומילה אחת על סושה. השחקן נולד יהודי, אולם לאחרונה החל בהליכים העומדים להסתיים בהתנצרותו. האם יש לכך קשר למחזה? אם להתחשב בעלילה, לסושה אין סיבות טובות להחליף את דתו.