‘שיתוף פעולה’ מספר על עבודתם המשותפת של המלחין, ריכרד שטראוס והסופר היהודי – אוסטרי, סטפן צווייג. הסיפור מתרחש בשנות ה-30 המוקדמות ומתחיל באווירה אופטימית כשהשניים נפגשים במטרה לכתוב אופרה חדשה. אולם במהלך הזמן משתנה המצב הפוליטי בגרמניה, באוסטריה ובשאר אירופה ללא היכר. הצופים חוזים בהשפעה של שינוי זה על שני האמנים, כאשר שטראוס, מסרב להכיר בשינוי המציאות ודבק במוזיקה וצווייג, אשר הופך בן לילה למנודה עקב יהדותו, מחליט להימלט מאוסטריה ב-1934. גם האופרה שיצרו במשותף, ‘האישה השקטה’, מושפעת מאירועי התקופה, ומוחרמת ואסורה להשמעה, בין היתר, בשל סירובו של שטראוס להוריד את צווייג מרשימת הקרדיטים בפרסום האופרה.
במרכז המחזה עומד שטראוס שלאחר המלחמה, כששמו נקשר בשיתוף פעולה עם הנאצים, (אולי גם מתוך הכרח להגן על אשת בנו ונכדיו שהיו יהודים), וניתן לראות בבירור את הקונפליקט של אדם הרוצה לדבוק במוזיקה ובחברות מעל הכול, גם בתקופות בהן השאיפה הזו הופכת לקשה ואולי אף בלתי אפשרית.
ההפקה הנוכחית, בבימויו של פיליפ פראנק, עלתה לראשונה בפסטיבל צ’יצ’סטר בקיץ שעבר, ועברה לאחרונה לווסט-אנד.
המשחק של מייקל פנינגטון כשטראוס מצויין ומלא אנרגיה ולמולו דיוויד הורביץ, שמופיע כסטפן צווייג, מופנם יותר ונפתח בהדרגה במהלך הידידות ביניהם. מבין השחקנים הנוספים בולטת איילה בלייר בתפקיד פאולינה אשתו של שטראוס, אישה חזקה שיודעת איך להתמודד עם גחמותיו של בעלה ואפילו עומדת בגבורה מול הקצין הנאצי חסר הכבוד שמגיע לביתם.
הגדולה של הארווד כמחזאי בולטת גם בבימוי ובמשחק; היכולת למצוא את הרגעים האנושיים והקשים בסיטואציות של קונפליקט ולגרום לצופה לחשוב מה הוא היה עושה במקרה כזה. השאלות שעולות הן רלבנטיות מאד לקהל הישראלי. התשובות במחזה אינן חד משמעיות אך מעוררות מחשבה.
