ראש השנה – כמו לכולנו בתחילתה של שנה – הוא זמן להרהר בשנה שעברה וגם הזדמנות להביט קדימה לעבר העתיד עם תחושה של אופטימיות.
כשאני מביט לאחור – על השנה שחלפה, שהייתה מאוד משמעותית עבורי באופן אישי – אני נזכר בחום ובאיחולים הלבביים שהרעיפה עליי הקהילה היהודית – ואני אסיר תודה על כך. החל מהשתתפותי בטקס יום השואה כנציגות הרשמית הראשונה שלי לאחר שמוניתי לראש העיר ועד לשבירת הצום במהלך הרמדאן, באירוע שאותו אירח בית הכנסת הרפורמי בפינצלי – כבר אספתי זיכרונות רבים מהשנה החולפת שאותם תמיד אנצור.
היה לי חשוב במיוחד, כבריטי?מוסלמי, לומר בקול רם וברור כי לעולם לא ניכנע לדעות קדומות. אני יודע איך זה מרגיש להיות מופלה לרעה רק בגלל הרקע או הדת שלך. ולכן, אני מבטיח להילחם בגזענות, על כל צורותיה, ואתן עדיפות עליונה למאבק בעלייה המדאיגה של אנטישמיות בשנים האחרונות.
אני גאה בכך שלונדון היא עיר שבה יהודים, נוצרים, מוסלמים, סיקים, בודהיסטים, אלה שלא משתייכים לדת מסודרת, שחורים, לבנים, צעירים וקשישים – הם לא רק סובלניים אחד כלפי השני, אלא גם משבחים, מקבלים ומכבדים אחד את השני.
תרומתה והצלחתה של הקהילה היהודית בעיר הבירה שלנו היא דוגמה מובהקת ללונדון במיטבה, ומראה את כל מה שניתן להשיג כשלונדון היא פתוחה; פתוחה לכל התרבויות ופתוחה לאנשים מכל רקע.
לכל קוראי עלונדון, שנה טובה ומתוקה. כולי תקווה שהשנה הקרובה תהא עבורכם שנת שלווה ושגשוג!
