בגאלת הפתיחה של הפסטיבל (ב-30/10), יציג הבמאי הצרפתי, אילן דוראן כהן, את סרטו The Jewish Cardinal. בתזזיות וחוסר שקט מונצחת דמותו ההיסטורית של ז’אן מארי לוסטיז’ה – החשמן (קרדינל) הצרפתי הראשון ממוצא יהודי (בתמונה למעלה). כיאה לסרט צרפתי קלאסי, הוא כולל סצנות עישון מתוחות, דפיקות עצבניות על השולחן ודיאלוגים נוקבים. אך מה שהוא מצליח לעשות יותר מכל, זה להראות עד כמה סבוכים חיינו, ולא פחות מכך, עולמו הרגשי של ילד יהודי שאימו נהרגה באושוויץ בגיל שש ובגיל 14 המיר את דתו לנצרות. העלילה מתמקדת בשנים לפני ואחרי שהוא מונה לעמוד בראש הכנסייה בצרפת וביחסי הקירבה המיוחדים שלו עם האפיפיור. הדילמות האינסופיות ושאלות הזהות מלוות ומניעות את העלילה ומספקות לנו הצצה דרמטית לאחת הדמויות המרתקות ביותר שחיה בעת האחרונה.
בפסטיבל יש סרטים נוספים שנוגעים בצד כזה או אחר של השואה, ביניהם הדרמה, My German Friend (ב-16/11), שעוסקת בנושא מזווית שונה; לאחר מלחמת העולם השנייה, יהודים וגם נאצים ברחו מגרמניה ומצאו מקלט בארגנטינה, אבל מה קורה כשמשפחה יהודייה גרה באותה שכונה של משפחה נאצית והילדים הופכים חברים? הסרט עוקב אחר חייהם של ילדה יהודייה וחברה הגרמני דרך טלטלות פוליטיות וגילויי אהבה אסורה. מעניין הליהוק של כוכבת הטלנובלות הארגנטינאית, סלסטה סיד, לתפקיד הראשי (שולמית לוונשטיין).
לצד נושאים מעט כבדים אלו, אי אפשר בלי הומור יהודי. Blumenthal הוא קומדיה באווירה ניו-יורקית וודי-אלנית בכיכובו של השחקן בריאן קוקס ובבימויו של סת’ פישר, שאיתם ניתן לשוחח לאחר ההקרנה (ב-6/11). הדמויות במשפחת בלומנטל הן אקסצנטריות וכל אחת שרויה בשיגעון של עצמה: הארולד הוא מחזאי מצליח שהלך לעולמו אך ממשיך לחיות דרך מסך הטלוויזיה. אחיו, סול, חושב שמחזותיו מבוססים על חייו ומעוניין לקחת את פרס מפעל החיים שבו הארולד זכה. לשריל, אשתו של סול, יש אובססיה עם המראה שלה. והבן, איתן, תקוע בין כל אלה תוך כדי ניסיון להבין את חייו. הדיאלוגים מלאי דברי חוכמה פשוטים, כמו מי שמצחצח שיניים בבוקר לא יכול להעריך את טעם מיץ התפוזים, שנאמרים ספק ברצינות ספק בציניות.
אם חשבתם שיהודים שולטים בהוליווד, חכו שתראו את Broadway Musicals: A Jewish Legacy (ב-13/11) המציג באופן מרתק ואף מרגש את הקשר ההדוק בין ההגירה היהודית לארהב לבין מחזות הזמר בברודווי. בסרט תיעודי זה, שחקנים מוכרים ואנשים מהתעשייה חושפים את האנקדוטות והסיפורים שמאחורי הלהיטים הגדולים שמהם אפשר ללמוד, לדוגמה, את המקור לשורה המפורסמת – You like tomato and I like tomahto. הסרט נכנס אפילו לנבכי הסולמות והתווים של המוזיקה היהודית והטענה היא שהמוזיקה הפופולרית האמריקנית היא תוצר עבודתם של יהודים, כמו ג’ורג’ גרשווין, אירווינג ברלין ודומיהם.
הפסטיבל מציג השנה גם לא מעט סרטים ישראליים, שעליהם תוכלו לקרוא בכתבה נוספת באתר עלונדון. ניתן גם לזכות בכרטיסים זוגיים להקרנתם, ראו בדף הפייסבוק של עלונדון.
