פארוקי ידוע כבמאי, שמציב את מצלמתו במקומות סגורים, כמו – חדרי ישיבות של תאגידים, בסיסי צבא ארהב ובתי סוהר. סרטיו בוחנים את האופן בו דימויים מופקים ונתפסים ואת היחסים בין תרבות ויזואלית לבין צילום, בפרט בנושאי פוליטיקה, כוח, טכנולוגיה ומלחמה.
פארוקי (שנולד ב-1944 ומתגורר בברלין) החל את עשייתו הקולנועית בסוף שנות ה-60′. סרטיו הראשונים היו פולמוסיים והושפעו מברכט, כמו בעבודה – Inextinguishable Fire מ-1969, בה טען שהמלחמה בווייטנאם אינה מסוגלת להיות מיוצגת כהלכה באמצעות דימויים. מספר שנים לאחר מכן הוא שינה כיוון ומצא שפה משותפת עם יוצרים כגון מארקר וגודאר, שפיתחו את מה שנקרא החיבור הקולנועי – סרטים שמתחילים בטיעון (בדכ לגבי השפעות הרסניות על החברה, כמו קפיטליזם), אך בהדרגה מתפתחים בכיוון אסוציאטיבי ופואטי.
את המעבר מעולם הקולנוע לעולם האמנות עשה פארוקי באמצע שנות ה-90′, לאחר שבדומה לקולנוענים אוונגרדים אחרים, נתקל בקשיי מימון והפצה. המעבר הפרגמטי הוביל גם לשינוי יצירתי, שהתאפיין בעבודות שנעשו במיוחד לחללי תצוגה, וכללו שני מסכים ויותר, כמו הווידיאו המפוצל הראשון שלו – Interface מ-1995, בו תיאר את עבודתו בחדר עריכה. האפשרות לעבוד עם שני מסכים, שאחד מהם יכול להגיב על הנראה במסך השני, הפכה את סרטיו של פארוקי למונטאז’ משוכלל והעניקה להם מימד נוסף ומורכבויות חדשות. מעל לכל, הדבר איפשר לו להשתמש בדימויים ובכך לבחון את המעורבות הביקורתית של הצופים בחללי תצוגה.
דוגמא יפה לכך היא המיצב – ‘עובדים עוזבים את המפעל על פני 11 דורות’, המתפרס על פני 12 מסכים, ומתמקד ברעיון היציאה מהמפעל, ששימש מאז ומתמיד מוקד סצנות של עימותים, מחאות ומאבקים. העבודה כוללת קטעים מסרטי קולנוע מפורסמים מ-110 השנים האחרונות, החל ב’זמנים מודרניים’ של צ’פלין, דרך ‘מטרופוליס’ של פריץ לאנג ועד ל’אקטונה’ של פאזוליני, המוצגים באופן סימולטני. שם העבודה מתייחס לסרט הקולנוע הראשון (באותו שם) של האחים לומייר, ורומז על כך שמפעלים ועבודת כפיים נמצאים בשולי העשייה הקולנועית.
נדמה שפארוקי במיטבו כשהוא חוקר את היחסים בין טכנולוגיה (בעיקר צבאית) לחיים, כמו בעבודתו מ-2003 הנקראת Eye/Machine, המבוססת על תמונות ממלחמת המפרץ, שם נטשטשה לגמרי ההבחנה בין המציאות הווירטואלית לבין נעשה בשטח. העבודה מעלה תהיות לגבי היכולת לנהל מלחמה ללא נוכחות אנושית, לגבי המשך הקשר בין טכנולוגיה למלחמה ולגבי המשמעות של שימוש בהדמייה ובדמיון על מנת לבצע פעולה במציאות. תוכלו לצפות בכל אלה בתערוכתו המצוינת והמהנה של פארוקי, הכוללת בסך הכול תשע עבודות.
פרטים במדריך:
