ישראלים רבים אינם מכירים את משחק הרוגבי שנחשב לשיגעון של מדינות חבר העמים (Commonwealth). אך דווקא בשנים האחרונות צובר המשחק יותר ויותר אוהדים גם בארץ, והקבוצות המקומיות מגיעות להישגים לא מבוטלים. בישראל קיימת ליגת רוגבי לגברים שהוקמה ב-1971 וליגת נשים הפועלת מ-2011 בנוסף לקבוצות גיל נוספות.
נבחרת הגברים הישראלית, שרשמה את אחד ההישגים הגדולים ביותר שלה במאי 2010, כאשר ניצחה את נבחרת גרמניה ועלתה מתחתית הדירוג העולמי של ה-IRB (איגוד הרוגבי הבינלאומי) למקום ה-72 – נכון לכתיבת שורות אלו, לאחר שגברה על נורווגיה, מדורגת במקום ה-61 המכובד.
מאז 2009 שודרו מספר משחקים של נבחרת ישראל בטלוויזיה שתרמו לחשיפת הענף בישראל, ומשכו שחקנים חדשים להצטרף לליגה ואף לנבחרת. ביניהם, שלושה שחקני חיזוק מבריטניה, בנים לאימהות ישראליות ובעלי אזרחות ישראלית בהתאם.
לוכד הכדורים
אחד מהם הוא מאט פרנקפורט (32), תושב לונדון, שלפרנסתו עובד במחלקת המכירות והחשבונות בבלומברג. פרנקפורט מככב בקבוצה בתפקיד לוכד (hooker) – השחקן האמצעי בשורה הראשונה של הסקראם (כדור ביניים), עליו מוטל התפקיד להשתלט על הכדור ולהכניס אותו אל קבוצתו. פרנקפורט משחק מגיל שמונה. למדתי בבית ספר פרטי בדרום לונדון. בית הספר טיפח מאוד את הספורט. לא היו לי הרבה ברירות וכך התחילה הקריירה.
מדובר במשחק אלים למדי. מה חשבה על כך המשפחה?
הייתי מגדיר את זה כמשחק פיזי מאוד. אין בו אלימות מכוונת. המשפחה ראתה אותי מתקדם מקצועית וכמובן תמכה. אבא שלי הגיע לכל משחק ומשחק שלי, והשיא היה ב-2009 כשייצגתי את בריטניה במכביה, שבה זכינו במדליית כסף. אחי הגיע מלונדון במיוחד. זה היה אחד הרגעים היותר מרגשים בקריירה שלי.
איך מקבל אותך הקהל הישראלי?
מצחיק לדבר עם ישראלים על רוגבי. הם ממש מופתעים לשמוע שישנה בכלל נבחרת רוגבי בארץ.
אתה רואה את ישראל משחקת גם בליגות הגבוהות?
ישראל מתקדמת מאוד בענף בשנים האחרונות. כדי להביא אותה למצב מתקדם יותר דרושה השקעה כלכלית רחבה בנוער ובצעירים שזקוקים לקרקע נוחה ובטוחה, כמו שהייתה לי כשהייתי ילד. אני מאמין שככל שננצח יותר, כך המשחק ימשוך יותר שחקנים טובים, ואיתם יגיעו הספונסרים. גם הוועד האולימפי בישראל מיקם את הרוגבי בעדיפות גבוהה, מה שיכול לעזור ביצירת משאבים לקידום המשחק.
נתקלת בגילויי אנטישמיות במשחקיה של נבחרת ישראל בעולם?
כשנסענו לנורווגיה, למשל, הייתה הפגנה של פרו-פלסטינים כנגד הקבוצה הישראלית. זה לא ממש נעים כשזה קורה, אבל אני ספורטאי ולא איש פוליטי, ולכן כשחקן אני אף פעם לא נכנס לדיאלוג עם גורמים פוליטיים כאלו או אחרים ומתמקד במטרה שלשמה באתי והיא לתת את המשחק הטוב ביותר.
איך הגעת לשחק בנבחרת?
ב-2005 ייצגתי פעם ראשונה את בריטניה במכביה ושיחקנו נגד ישראל והמאמן, רענן פן, הציע לי לבוא ולשחק בארץ. נעניתי ברצון ומאז אני שם.
יש כבר מעריצים?
יש ואפילו המון. הם מלווים אותנו למשחקים חשובים ומהווים קהל מאוד מאוד תומך. אני מחלק חתימות אחרי משחקים וזה תענוג גדול. אלו הפירות שאתה קוצר אחרי ההשקעה.
עיניים לחלוצים
ישראלי נוסף המשחק בנבחרת הישראלית ובליגת האוניברסיטאות באנגליה הוא איתן המפריז (21), המשמש כנשיא מועדון הרוגבי של אוניברסיטת נוטינגהאם, שבה הוא לומד גיאוגרפיה ולימודי סין. בנבחרת הוא משחק כרכז קדמי (Scrum half-back), שתפקידו למסור את הכדור לרצים האחרים לאחר שחלוצי קבוצתו זכו בו. הוא משמש גם כעיניים לחלוצים ומורה להם מתי ולאן לרוץ.
איך החל הרומן שלך עם רוגבי?
התאהבתי במשחק בגיל שבע, לאחר שאבי, חובב רוגבי בעצמו, לקח אותי לשחק לראשונה במועדון ‘לונדון וולש’. משם המשכתי לכל נבחרות הנוער הטובות ביותר שקיימות באנגליה ומאז אני משחק….
מה מבחינתך ההישג המקצועי הגדול ביותר שלך?
יש הרבה כאלה. שיחקתי תקופה בישראל וזו הייתה חוויה. שיחקתי גם בגמר הגביע הנחשב של ה’דיילי מייל’, עם ‘סנט פול’, בה שימשתי קפטן.
איך הקשר שלך עם הארץ?
הקשר נפלא. יש לי סבא וסבתא שמתגוררים בחולון. אני משתדל לנסוע לביקורים כמה שאפשר. מאוד אוהב לבלות בישראל ובמיוחד בתל-אביב, אחת הערים הכיפיות בעולם.
אתה רואה סיכוי לכך שנבחרת ישראל ברוגבי תגיע לליגת העל?
תמיד יהיה קשה לענף הרוגבי בארץ להתחרות בענפים, כמו כדורגל וכדורסל, שהם הרבה יותר ותיקים ופופולאריים. איגוד הרוגבי בישראל עושה עבודה רצינית כדי להפוך את המשחק למיינסטרים ואין שום סיבה שהוא לא יהפוך לכזה בעתיד.
זמן פציעות
שחקן ישראלי-בריטי נוסף הוא גיא טיילר (22), שלא יכול היה להשתתף במשחקים האחרונים של נבחרת ישראל, בשל פציעה בברך. הוא משחק בדכ בתור קשר (centre) או לוכד ומכהן כסגן הנשיא של מועדון הרוגבי של אוניברסיטת נוטינגהאם. גם טיילר ייצג את בריטניה במכביה האחרונה.
איך הגעת לרוגבי?
התחלתי בגיל שש בבית הספר. תמיד הייתי אחד החזקים והייתי טוב מאוד בג’ודו (זכיתי במדליות במכביה והייתי גם אלוף בבריטניה). אבא שלי שיחק רוגבי, ומיד התאהבתי באופי הפיזי של המשחק וברוח הצוות.
האם המשפחה תומכת בך?
אבא שלי הגיע כמעט לכל משחק ששיחקתי אי פעם, לא משנה כמה רחוק. הוא תמיד עודד, והשפיע מאוד על ההתקדמות שלי. אמי תומכת בי, אבל כאם יהודייה טיפוסית קשה לה לראות אותי משחק בקור או נפצע. לכן היא מגיעה רק למשחקים הגדולים.
איך הקשר שלך עם ישראל?
יש לי משפחה בחיפה ובתל-אביב. אני גאה במורשת הישראלית שלי ומצפה לשיר את התקווה כשאני משחק בישראל, למרות העובדה שמעולם לא למדתי עברית!.
מה התכניות לעתיד?
כרגע אני מתאושש מניתוח בברך ומקווה לסיים את האוניברסיטה ולהשתלב בעסקים. לגבי רוגבי, למרות הפציעות, אני מקווה לשחק עבור ישראל בשנה הבאה, בליגה הלאומית באנגליה וגם לחזור לישראל עם בריטניה למשחקי המכביה בשנת 2013.
