זה מעיק ומיותר, כך הסבירו לי. הנושא הישראלי מעיק לא רק עליהם מסתבר, מישראלים אחרים למדתי שצריך להתחמק מהשיחות שסופן ידוע מראש, ולא להיות חלק מהבעיה. אבל מה שלא הבנתי הוא כיצד שיחות על הבית הפכו להיות בעיה?
במשך השבועות האחרונים כל ישראלי ויהודי בעולם נאלץ לבחור צד – האם הוא שותק, או מגיב? אבל מה שלא סיפרו לנו זה, כיצד? בתור אשת מדיה ושיווק לא אהיה הראשונה לומר שישראל נמצאת במצב מלחמה. מלחמה שלא החלה לפני שלושה שבועות, עם המשט, וגם לא בעופרת יצוקה ואפילו לא במלחמת לבנון השנייה. המלחמה הנוכחית החלה לפני כשלוש שנים ואנחנו פשוט לא שמנו לב.
אחרי 40 שנה של מהלומות מונוטוניות בינינו לעולם הערבי, מאסנו! העולם עייף מהמסר המחזורי וגם מישראל. הפלסטינים זיהו את זה ובנו אסטרטגיה מצליחה שבמרכזה מיתגו את ישראל כמדינת אפרטהייד וכיום, לפי מחקרים, ישראל נתפסת הכי מזוהה עם דרום אפריקה. איך עומדים מול הצונאמי התקשורתי? אני בקו החזית, קוראת את כל הבלוגים, בולעת בצימאון כל פיסת מידע חדשה – נשק במלחמת התגובות. אבל במשרד שאלו אותי כולם בקורקטיות בריטית מה שלומי ואיך עבר סוף השבוע, ואני, כאילו כלום לא קרה, אמרתי שהכול טוב מאוד וחזרתי לענייני.
העובדה שכל עניין ישראלי תופס עמודים ראשיים בעיתונות הבריטית אבל חיילים בריטיים שנהרגים כל יום זוכים לריבוע בעמוד 16 – כבר לא נראית לי כל כך מוזרה. גם תמונות רויטרס מזוייפות כבר לא גורמות לי לזעזוע. מה שהכי כואב לי זה שכל מהותה של ישראל, קיומה, והישגיה נמחצים תחת הדחפורים של הקונפליקט. בעיני אמריקאי או אירופאי ממוצע ישראל היא שממה חולית, ובה בונקרים מבטון. מה הפלא?
התמזל מזלי להיות באירוע קטן שארגנו Israel Connect ובו דיבר עידו אהרוני, ראש צוות המיתוג של ישראל. אני חושבת שמעולם לא יצא לי לשמוע על המציאות של ישראל באותה רמת הישירות והכנות לה זכינו ממנו. המסקנה שלי היא, שרובנו לא יכולים (וגם לא צריכים), לעמוד מול הנחשול התקשורתי – לא כחיילי המלחמה הזו ואפילו לא כחברי המחתרת. אבל אנחנו צריכים לזכור שזה נוגע לכולנו, גם אם לא בחרנו בזה. אנחנו צריכים להפסיק להתבייש ולהתחיל לדבר. לדבר על היופי של המדינה שלנו, על המשפחה והחום הישראלי, על הטכנולוגיה, היוזמה וההצלחה העולמית של המדענים שלנו, החוויות האישיות שלנו, התרבות, הסובלנות, ועל כל הדברים שמעלים חיוך. צריך לשנות את נושא השיחה ולצאת ממעגל הקסמים הפלסטיני-ישראלי וזה תפקידנו.
*הכותבת היא מנהלת פיתוח עסקי בחב’ מחקר בינל באינטרנט.
